בר"ע 500/08

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשה להחליף מומחה רפואי בתיק שהגיש כדורסלן העבר, אליעזר גורדון, שטען כי הפגיעה בעמוד השדרה המותני שלו היא תוצאה של קריירת הכדורסל המקצוענית שלו. בית המשפט מינה שלושה מומחים רפואיים, שכולם לא מצאו קשר סיבתי בין עבודתו של גורדון לבין פציעתו. לאחר שהמומחה השלישי, ד"ר בלנקנשטיין, הגיש את חוות דעתו, ביקש גורדון למנות מומחה נוסף, בקשה שנדחתה על ידי בית הדין האזורי. הערעור על החלטה זו התבסס על הטענה כי חוות דעתו של ד"ר בלנקנשטיין במקרים אחרים הוכיחו דחייה עקרונית של תיאוריית המיקרוטראומה כגורם לליקויים בעמוד השדרה. המוסד לביטוח לאומי, לעומת זאת, טען כי חוות דעתו של המומחה התבססה על העובדות הספציפיות של המקרה ולא חרגה מהעובדות המוסכמות. בית הדין, ובהם נשיא המוסד סטיב אדלר, השופט עמירם רבינוביץ' ונציגי העובדים והמעסיקים, הסכימו עם עמדת המכון ודחו את הערעור. הם הדגישו כי הבקשה להחלפת המומחה הייתה צריכה להיעשות עוד בטרם הוגשה חוות דעתו, וכי אין בחוות הדעת הקודמות של ד"ר בלנקנשטיין משום דחייה מוחלטת של תיאוריית המיקרוטראומה. מאחר שהמומחה הכחיש כל קשר סיבתי בין עבודתו של גורדון לבין ליקויו, לא היה צורך להמשיך ולדון בתיאוריה. לפיכך, הערעור נדחה ללא צו להוצאות, וההחלטה לדחות את הבקשה למומחה אחר התקבלה.