ת"א 24920-02-10

תקציר

התובע הגיש תביעה לביטול הסכמי השיווק שנחתמו עם הנתבעים בשל מצג שווא כוזב והסתרת עובדות שהובילו אותו לחתום על ההסכמים. הוא גם ביקש להחזיר את הכספים שהעביר להם. הנתבעים טענו כי שימשו אך ורק כמשווקים של העסקאות ולא היה להם קשר עם היזם שחתם עם התובעת על ההסכמים לרכישת הזכויות בנכסים. עם זאת, בית המשפט קבע אחרת ופסק לטובת התובע. התברר כי בין הנתבעים לבין החברות היזמיות הייתה זהות אינטרסים בבעלות ובניהול, שאפשרה להם לבצע תרמית ולהפיק רווחים נוספים מהעסקאות. בית המשפט קיבל את טענת התובע כי התקשר בהסכמים על סמך מצגי שווא של הנתבעים לאורך כל ההליך, לרבות לאחר חתימת ההסכמים. השופטת פירטה את מעשי ההטעיה השונים, לרבות הסתרת טיבם האמיתי של ההסכמים, אי גילוי מחיר הרכישה האמיתי של הנכסים והבטחות שווא לתשואות גבוהות. עוד נמצא כי הנתבעים לא פעלו בתום לב ולא מסרו מידע חיוני, כגון רישום זכויות והשבחת הנכסים. כתוצאה מכך, ביטל בית המשפט את הסכמי השיווק והורה לנתבעים לפצות את התובע בגין הכספים שהשקיע, בניכוי התשואות שקיבל. לתובע נפסקו 360,523 ₪, בצירוף ריבית והוצאות משפט.