עת"מ 4992-10-12

תקציר

העותרת חכרה נכס מהאגודה לשימוש עסקי, אך בהמשך לא שילמה ארנונה לעירייה המשיבה. העירייה החליטה לייחס את חוב המס שלא שולם של החברה לעותרת, שהייתה בעלת שליטה, בהתבסס על סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים. העותר הגיש עתירה מנהלית נגד החלטה זו, אך בית המשפט דחה אותה. בית המשפט קבע כי החלטת העירייה הייתה מוצדקת מאחר שהחברה הפסיקה את פעילותה והעותרת, שהחזיקה בשליש ממניות החברה, נכנסה להגדרת "בעל שליטה". עוד נמצא כי העירייה יישמה נכונה את סעיף 325 לפקודת העיריות, הקובע כי החברה, כבעלים הרשום, חייבת במיסים עד שתודיע לעירייה על כל שינוי. בנוסף, קיבל בית המשפט את טענת העירייה כי העותר השתהה באופן בלתי סביר בהגשת העתירה, שכן חלפו למעלה מעשרים חודשים מאז נודע לו על ההחלטה. העותר חויב לשלם לעירייה 10,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.