בש"פ 971/22

תקציר

הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לשחרר את המשיב למסגרת חלופית במקום להחזיקו במעצר התקבל. השופט מצא כי המשיב מהווה סכנה ממשית לחברה, בהתחשב בחומרת העבירות המיוחסות לו, לרבות מעשה טרור של ניסיון רצח על רקע לאומני-גזעני, ונסיבות ביצוען בתקופה של מתיחות מוגברת במדינה. המסגרת הטיפולית החלופית שהוצעה לא נחשבה כמענה הולם לרמת הסיכון הנשקפת מהמשיב. השופט הדגיש כי תחילת הליך השיקום על ידי המשיב טרם מעצרו, אף שהיא ראויה לשבח, לא הפחיתה במידה מספקת את המסוכנות הנשקפת ממנו. יתר על כן, השופט הבחין בין עניינו של המשיב לעניינו של נאשם אחר המעורב בפרשה, וציין את האישומים החמורים יותר נגד המשיב ואת התיקים הפליליים התלויים ועומדים הנוספים שלו. נוכח הסכנות, מסגרת טיפולית "פתוחה" שלא הבטיחה את השגחתו הרציפה של המשיב לא הייתה מספקת. השופט הגיע למסקנה כי החלטת בית המשפט המחוזי שגויה והורה על מעצרו של המשיב, תוך שהוא משאיר את הדלת פתוחה לבחינת חלופות אחרות, לרבות מסגרות טיפוליות "נעולות".