LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

רת"ק 25817-11-25

פסק-דין מחוזי לוד

📋
מספר הליך25817-11-25
📂
סוג הליךרת"ק
📅
תאריך1 בינואר 2026
🏛️
בית משפטמחוזי
📍
מחוזלוד
⚖️
סוג החלטהפסק-דין
👥
צדדיםיעקב בן ימין נ. עדי מנוח
👨‍⚖️
שופטיםדרור ארד-אילון

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, המתמקד בעקרונות משפטיים ובחידושים, תוך הסתמכות בלעדית על הנתונים שהוצגו: **רקע ומהות המחלוקת:** התיק עוסק בבקשת רשות ערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות, אשר חייב את המבקש (קבלן פרגולות) לשלם למשיבה (לקוחה) 9,000 ₪ בגין השבת מקדמה ששולמה, ו-1,000 ₪ נוספים כאומדן עלות פירוק הפרגולות. המחלוקת נסובה סביב איכות ביצוע ההתקנה של פרגולות אלומיניום, כאשר המשיבה טוענת לחוסר יציבות, סכנה בטיחותית ופגמים נוספים, ואילו המבקש טוען לביצוע העבודה באופן מקצועי, לסירוב המשיבה לאפשר ביצוע תיקונים נדרשים, ולחוב כספי שנותר על ידה. **עקרונות משפטיים וחידושים בפסק הדין:** 1. **סדרי דין והגשת בקשת רשות ערעור:** * **מועד ההגשה:** בית המשפט המחוזי הדגיש את חשיבות מועדי ההגשה בבית משפט לתביעות קטנות. נקבע כי בקשת רשות ערעור יש להגיש תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין או המצאתו. במקרה זה, הבקשה הוגשה באיחור של יום אחד, ללא בקשה להארכת מועד או טעם מיוחד לכך. * **המצאה כדין:** בית המשפט בחן את אופן ההמצאה של פסק הדין המקורי, וקבע כי הדבקת פסק הדין על דלת הבית לאחר שלושה ניסיונות מסירה מהווה המצאה כדין. * **דחיית בקשה בשל איחור:** למרות שמצא כי הייתה טעות בהבנת מועדי ההגשה (חישוב ימי פגרה), בית המשפט קבע כי טעם זה כשלעצמו אינו מצדיק מתן ארכה, במיוחד כאשר לא הוגשה בקשה מנומקת לכך. **החידוש כאן הוא הדגש על התנהלות הצדדים ועל הצורך בהגשת בקשות מתאימות, גם בהליכים פשוטים לכאורה.** 2. **הליך תביעות קטנות והיקף הביקורת השיפוטית:** * **אמת מידה מחמירה למתן רשות ערעור:** בית המשפט חזר על ההלכה הפסוקה, לפיה הליך תביעות קטנות נועד להיות פשוט, מהיר ויעיל. על כן, תינתן רשות ערעור על פסקי דין של בתי משפט אלו רק במקרים חריגים, כגון עיוות דין קשה או שאלה משפטית בעלת חשיבות גבוהה ביותר. * **התמקדות בקביעות עובדתיות:** בית המשפט לתביעות קטנות נוטה להתבסס על קביעות עובדתיות, ולבית המשפט המחוזי (בערעור) מוגבלות סמכויות ההתערבות בקביעות אלו. במקרה זה, בית המשפט המחוזי בחן את הבקשה לגופה ומצא כי גם ללא נושא האיחור, לא מתקיים הרף הגבוה הנדרש למתן רשות ערעור. **הדבר מדגיש את הייחודיות של הליך תביעות קטנות ואת תכליתו.** 3. **חוק המכר, תשכ"ח-1968 וחוק חוזה קבלנות, תשל"ד-1974:** * **אי התאמה:** בית המשפט קמא קבע כי הפרגולה העיקרית לוקה באי התאמה לפי חוק המכר, משום שלא עמדה בדרישות היציבות והבטיחות. נקבע כי המבקש היה צריך להבהיר למשיבה מראש כי ללא עמודי תמיכה, הפרגולה תהיה לא יציבה, אך הוא נמנע מכך. * **סעיף 3 לחוק חוזה קבלנות:** בית המשפט קמא התייחס לסעיף זה, המעניק לקבלן זכות לתקן ליקויים. אולם, נקבע שבנסיבות העניין, בשל חומרת הליקוי הבטיחותי, לא היה מקום לאפשר למבקש לתקן את הפגם. **החידוש כאן הוא בהחלת הכלל, אך הסתייגות ממנו במקרים קיצוניים של סיכון בטיחותי מיידי.** * **התנהלות המשיבה – הקטנת הנזק:** בית המשפט קמא ציין כי המשיבה פעלה בניגוד לעקרון הקטנת הנזק בכך שלא אפשרה למבקש לפרק את הפרגולה בעצמו. עם זאת, לאור חומרת המצב, ההשלכה על הפיצוי הייתה חלקית. 4. **ביטול העסקה והשפעת פגם ברכיב אחד על כלל העסקה:** * **טענת המבקש:** המבקש טען כי פסק הדין עסק רק בפרגולה הראשית, בעוד שהפרגולה השנייה (הקטנה יותר) תקינה ומשמשת את המשיבה ללא תשלום. * **ניתוח בית המשפט המחוזי:** בית המשפט המחוזי בחן את טענה זו. הוא אישר כי בית המשפט קמא התמקד באי התאמה בפרגולה הראשית. עם זאת, נקבע כי פגם אטימה בפרגולה הקטנה, אף אם אינו מהווה "אי התאמה" במובן החוקי המלא, בשילוב עם אובדן האמון המוחלט בין הצדדים, מצדיק החלת עילת הביטול על כלל העסקה. **החידוש כאן הוא בהרחבת פרשנות הביטול, באופן שפגם מהותי ברכיב אחד של עסקה מורכבת (גם אם עסקת המשנה מנוהלת לפי סדר דין אחר) יכול להוביל לביטול כלל העסקה, בהינתן אובדן אמון.** הדבר מבוסס על פרשנות של תקנה 146(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, המאפשרת לבית המשפט להסתפק בשיקולים רחבים. 5. **טענת כתב תביעה שכנגד:** * בית המשפט המחוזי קבע כי טענת המבקש להגשת כתב תביעה שכנגד לא הוכחה, ולכן לא היה מקום לדון בה. **זהו חיזוק לעיקרון שנטל הראיה על טענות עובדתיות מוטל על המבקש להוכיחן.** **סיכום:** פסק הדין מדגיש את החשיבות של סדרי דין, גם בהליכים המיועדים להיות פשוטים. הוא מדגים את הקושי בהתערבות בית משפט מחוזי בפסקי דין של בתי משפט לתביעות קטנות, ואת החשיבות של עמידה במועדים. בנוסף, פסק הדין מרחיב את פרשנות עילת הביטול של עסקה, באופן שפגם מהותי באחד ממרכיביה, בשילוב עם אובדן אמון, יכול להביא לביטול כלל העסקה, גם אם חלקים ממנה לכאורה תקינים. הדבר נובע מגישה פרשנית רחבה של בית המשפט המחוזי, המבקש להגיע לתוצאה צודקת בנסיבות מורכבות.

חקיקה מקושרת

חוק המכרחוק חוזה קבלנותתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018תקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין)

רת"ק 25817-11-25 יעקב בן ימין נ. עדי מנוח, מחוזי (1.1.2026)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית