ת"א 2235/05

תקציר

לתובע, רנדי, היה הסכם הפצה בלעדי בן שלושים שנה עם הנתבעים, ג'ונסון, יצרנית בינלאומית של מוצרי צריכה. היחסים בין הצדדים התדרדרו לאחר שג'ונסון מינה מנכ"ל חדש, סמרוי, ב-2003. סמרוי לא היה מרוצה מביצועיה ומהתנהלותה של רנדי והחליט להחליף אותה. ביולי 2004 הודיע ג'ונסון לרנדי על ביטולו המיידי של הסכם ההפצה, ללא כל הודעה מוקדמת. בית המשפט קבע כי לג'ונסון יש זכות לסיים את הסכם ההפצה בכל עת, בתנאי שהיא תיתן לרנדי הודעה מוקדמת מתאימה. הכלל לגבי הסכמים כאלה הוא שניתן לבטלם בכפוף להודעה מוקדמת סבירה ולחובת תום הלב. תקופת ההודעה המוקדמת תלויה בנסיבות של כל מקרה ומקרה ומטרתה לאפשר למפיץ להתארגן מחדש ולמצוא מקורות הכנסה אחרים. בית המשפט דחה את טענתו של רנדי כי ג'ונסון ביטל את ההסכם בחוסר תום לב וללא סיבה, כמו גם את טענתו של ג'ונסון כי רנדי הפר את ההסכם וזיכה את ג'ונסון לבטלו לאלתר. בית המשפט מצא כי ג'ונסון החליטה באמת ובתמים לסיים את מערכת היחסים עם רנדי בשל חוסר שביעות רצונה מביצועיו של רנדי, אך רנדי לא הפר את ההסכם. בית המשפט קבע כי ג'ונסון לא נתן לרנדי הודעה מוקדמת ראויה על הביטול. תקופת ההודעה המוקדמת הייתה צריכה לשקף את הזמן הסביר הדרוש לרנדי להתארגן מחדש ולמצוא ספקים חדשים. בהתחשב בחלק המשמעותי של הפצת המוצרים של ג'ונסון בעסקיו של רנדי, בית המשפט קבע כי תקופת הודעה מוקדמת של שנים עשר חודשים היא ראויה. עוד קבע בית המשפט כי ג'ונסון חייבת לרנדי 1,430,844 שקל בגין חשבוניות שלא שולמו והוצאות שיווק, אותן יש לשלם במלואן. תביעותיה הנוספות של רנדי, בהן פיצוי בגין אובדן הרווחים ובגין המלאי שנותר לה בעקבות ביטול ההסכם, נדחו. לסיכום, בית המשפט קיבל חלקית את תביעתה של רנדי והורה לג'ונסון לשלם לה 6,978,644 שקל, כולל דמי הודעה מוקדמת של 12 חודשים, חשבוניות שלא שולמו וריבית. ג'ונסון גם חויב לכסות את הוצאותיו המשפטיות של רנדי.