סע"ש 35627-05-14

תקציר

בפסק דין זה מדובר בשני תובעים, מבקשי מקלט מסודן, שעבדו כפחחים בחברת מוסך לשירותי רכב שבבעלות הנתבעת. העסקתם של התובעים הופסקה לאחר שקיבלו זימונים להתייצב במתקן חולות, דבר שהגביל את זכותם לעבוד. חילוקי הדעות העיקריים נגעו לתחולת הסכמים קיבוציים, פיצויי פיטורים, גמול שעות נוספות ותנאים סוציאליים. בית הדין קבע כי צו ההארכה בענף המוסכים חל על העסקתם של התובעים. משכך, היו התובעים זכאים לפיצויי פיטורים, בסך 30,690 ₪ לתובעת 1 ו-28,365 ₪ לתובעת 2, מאחר שהנתבעת סיימה את העסקתם. עם זאת, טענות התובעים לגמול שעות נוספות לא הוכחו, שכן בית המשפט מצא כי הנתבעת כבר שילמה להם עבור שעות העבודה, לרבות שעות נוספות. באשר לזכויות סוציאליות, התובעים היו זכאים לדמי חגים, כאשר התובע 1 קיבל 3,360 ₪ והתובע 2 קיבל 1,200 ₪. לתובע 2 נותרה גם יתרת חופשה, המזכה אותו בסך 2,640 ₪. בית המשפט אף הורה לנתבעת לשלם לשני התובעים דמי הבראה, הפרשות לקרן השתלמות והפרשות לקרן פנסיה, כאשר התובע 1 מקבל סך של 22,320.04 ₪ תגמולים והתובע 2 מקבל סך של 20,526.08 ₪. מנגד, תביעות התובעים לתוספות משפחתיות ולתוספת שכר ותק נדחו מאחר שצו ההרחבה החל בענף המוסכים לא סיפק תשלומים אלה. בנוסף, נדחו גם תביעות התובעים לדמי הודעה מוקדמת, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין והלנת פיצויים. בסופו של דבר, חויב הנתבע לשלם לתובעים את הסכומים האמורים, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, כאשר כל צד נושא בהוצאותיו המשפטיות. אחוזי ההצלחה הכוללים של התובעים, כ-22% וכ-29%, הובילו את בית המשפט לקבל החלטה זו. לשני הצדדים הייתה זכות לערער על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום.