ע"א 316/88

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים לדחות ערעור של אדם שבקשתו לרישיון מונית נדחתה על ידי ועדת המוניות. הטענות העיקריות שהעלה המערער היו כי הוועדה שגתה בהחלטתה, סטתה מהחלטות קודמות והפלתה אותו לרעה. בנוסף, טען המערער כי שיקולי הוועדה אינם תקפים עוד בעקבות תיקון לחוק משנת 1986. בית המשפט העליון קבע כי ועדת המוניות היא הסמכות המוסמכת לקבוע זכאות לרישיון מונית, וכי יש להתערב בהחלטתה רק בנוכחות פגמים, כגון חוסר תום לב או אפליה. בית המשפט מצא כי החלטת הוועדה הייתה סבירה והתבססה על שיקולים ענייניים, לרבות עברו הפלילי העשיר של המערער שעמד על 31 עבירות תנועה. השינוי החקיקתי שהזכירה המערערת לא שינה את המשמעות של כיבוד חוקי התעבורה והוועדה הייתה מוצדקת בכך שציפתה שהמבקשים יעמדו באמות מידה מסוימות. כמו כן, הקריטריונים בהם השתמשה הוועדה היו שקולים להנחיות פנימיות ולא העידו על אפליה. לבסוף קבע בית המשפט כי החלטת הוועדה עולה בקנה אחד עם פסיקותיה הקודמות וכי היא אינה מחויבת להנציח טעויות שנעשו בהחלטות אלה. השופט שמגר, שכתב את פסק הדין, הגיע למסקנה כי יש לדחות את הערעור, החלטה שעליה הסכימו השופט לוין והשופט בך.