בש"פ 2029/11

תקציר

פסק הדין המדובר הוא פרי ערעור לבית המשפט העליון על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת לקיים את הוראת בית משפט השלום בצפת על מעצרו של המערער עד תום ההליכים. נגד המערער, יליד שנת 1982, הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של החזקת סכין למטרה שלא כדין, איומים, תקיפה בנסיבות מחמירות ותקיפה הגורמת חבלה של ממש. הערכאות הנמוכות יותר קבעו כי קיימות די ראיות לכאורה הקושרות את המערער לעבירות אלה והצדיקו את המעצר בשל מסוכנותו הסטטוטורית וחומרת האישומים. בית המשפט העליון, בהסכמה עם ההחלטות הקודמות, דחה את הערעור והדגיש כי הסתירות בעדויות אינן מהותיות ואינן מפריכות את ראיות התביעה. כמו כן, הדגיש בית המשפט את הסכנה הטמונה בתופעת הסכין ואת עברו הפלילי של המערער, לרבות עבירות אלימות, אשר מנעו כל חלופת מעצר. עם זאת, השופט הכיר בעיכוב בטיפול בתיק ועודד את בית משפט השלום בצפת לקדם את ההליכים. ההחלטה על קיום צו המעצר התקבלה על סמך הראיות והנסיבות, והתיק נקבע לדיון תזכורת.