ת"פ 24612-11-18

תקציר

הכרעת הדין נוגעת לשני נאשמים; נאשם 1, שהיה עורך דין, ונאשם 2. נאשם 1 הורשע בשורה של עבירות של קבלת כספים במרמה ושימוש בהם לרווח אישי במקום החזקתם בנאמנות, וכן בעבירות מס. כתב האישום מתייחס להתנהלותו של נאשם 1 בין השנים 2007-2013, במהלכן שימש כנאמן לפרויקט בנייה. משקיעים ורוכשים העבירו לנאשם 1 סכומי כסף ניכרים לצורך הפרויקט, אותם גזל שלא כדין לשימושו האישי. הכספים היו אמורים לשמש לפרויקט נדל"ן בהרצליה, אך מעולם לא הופקדו בחשבון נאמנות. הדבר גרם לנזקים כלכליים, אישיים ונפשיים קשים למשקיעים ולרוכשים. בנוסף, נאשם 1 לא דיווח לרשויות המס על ההכנסות שהושגו שלא כדין, וכתוצאה מכך הוגש נגדו כתב אישום בגין הונאת מס. נאשם 2 היה שותף לעבירות המס. הנאשמים הגיעו להסדר טיעון עם התביעה, שהוביל להרשעה באישומים מתוקנים. במסגרת הסדר הטיעון הסכים נאשם 1 להיות מורחק לצמיתות מהבר. בית המשפט אישר את הסדר הטיעון, בהתחשב בנסיבותיו של הנאשם, אך חרג מעט מהעונשים המוסכמים. בית המשפט הורה לנאשם 1 לשלם קנס בסך 30,000 ₪, לרצות שישה חודשי מאסר על תנאי ולשלם פיצויים בסך 40,000 ₪ לכל אחד מ-15 הרוכשים/משקיעים שנפגעו, בסך כולל של 600,000 ₪. סכום הפיצוי התבסס על הפגיעה הקשה שנגרמה והצורך בהרתעה, למרות שהכספים הוחזרו בסופו של דבר. על נאשם 2 הוטל קנס סמלי בסך 1,000 ₪. עוד נקבע בפסק הדין כי העתקים מגזר הדין יישלחו ללשכת עורכי הדין לצורך פסילת מעצרו של נאשם 1.