ה"פ 7422-09-16

תקציר

המבקש, הרב חרל"פ, פנה לבית המשפט בבקשה לסעד הצהרתי, שיאפשר לו להנפיק תעודות הצטיינות באזור מטה יהודה. המשיבים, ובהם מועצת הרבנות הראשית לישראל וכמה רבנים, טענו כי בית הדין נעדר סמכות לדון בתיק וכי יש לדחות את הבקשה לגופה. הנושא המרכזי היה תוקפה של החלטת מועצת הרבנות הראשית, שהסמיכה רב אחר, הרב בר זוהר, להעניק תעודת כשרות במעלה חמישה, במקום הרב חרל"פ. המשיבים אף נקטו צעדים מנהליים נגד הרב חרל"פ, לרבות הטלת קנסות ובדיקת בתי עסק שהחזיקו בתעודת כשרות שהונפקה על ידו. בית המשפט קבע כי אין לו סמכות עניינית בנושא, שכן מועצת הרבנות הראשית אינה גוף המופיע בתוספת הראשונה לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים. לפיכך, התביעה נדחתה בעילות אלה. זאת ועוד, דחה בית המשפט את בקשתו של הרב חרל"פ למתן צו מניעה זמני, אשר ביקש למנוע מהמשיבים לנקוט בפעולות אכיפה כלשהן נגדו ונגד קשריו העסקיים. בית המשפט מצא כי קיים סיכוי סביר להצלחת התביעה העיקרית, אך מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבים. עוד סבר בית המשפט כי הבקשה לסעד זמני הוגשה באיחור משמעותי של כשנה לאחר הגשת תביעת הפתיחה, וכנגד הרב חרל"פ ננקטו הליכים מנהליים לאורך כל תקופה זו. משכך, נדחתה הבקשה לצו מניעה זמני, ובית המשפט הורה לרב חרל"פ לשלם הוצאות בסך 2,000 ₪ ו-10,000 ₪ למשיבים 2 ו-3 ולמשיבים 1, בהתאמה. ההחלטה נמסרה לעורכי הדין של הצדדים בכתב.