ת"א 34825-04-11

תקציר

פסק הדין דן בעקרונות חישוב הפיצויים לפי חוק הפיצויים במקרה של חברה משותפת בבעלות זוג נשוי, ופטירתו הפתאומית של הבעל, התובע. תחילה פורסת השופטת את המגבלות על פיצוי בגין נזק ממוני כפי שנקבעו בחוק הפיצויים, המסייעות לקבוע מהי ההכנסה המרבית שניתן להתחשב בה לצורך חישוב הפסד השתכרות. בית המשפט דן גם בחלוקת הפיצויים בין תביעת העיזבון לתביעת התלויים, תוך פירוט השטחים החופפים ואופן הטיפול בהם. לאחר מכן מתווה פסק הדין את השלבים לחישוב הקופה המשותפת בשיטת היד, תוך הבחנה בין רכיבי העבודה וההון, ואת עקרונות ההאצה בתביעת התלויים. לאחר מכן, השופט מעריך את שכרו של המנוח ואת הקרן המשותפת עם התובע, תוך התחשבות בטענות התובעים להגדלת שכרו של המנוח, ומקבל תוספת של 10%. השופט קובע גם את גיל הפרישה של המנוח והתובע, ומסתפק ב-70 שנה בהתאם לתפקידם בניהול הנכסים והחברה. לאחר מכן השופט מחשב את אובדן ההשתכרות בשנים האבודות כתוצאה מהתאונה, מפרק אותו לתקופות עבר ועתיד, ומספק נתונים מדויקים עבור כל שלב. פסק הדין עובר לחישוב אובדן קצבת הזקנה, שם השופט מתחשב בהיעדר ראיות משני הצדדים ומניח הנחות לגבי גיל הזכאות, תוחלת החיים וסכומי הקצבה של המנוח והתובע. לאחר שדנה בנזק הלא ממוני, בהוצאות הקבורה ובאובדן שירותי הבעל והאב, פונה השופטת לניכוי קצבת השאירים מהמוסד לביטוח לאומי, ומקבלת את חוות הדעת האקטוארית של הנתבעים על הסכום. באשר לניכוי קצבת השאירים ממגדל מקפת, מצדדת השופטת בתובעים וטוענת כי מאפייני קרן הפנסיה דומים יותר לחוזה ביטוח מאשר להסדר פנסיוני טיפוסי. לסיכום, השופט פוסק לתובעים פיצוי כולל בסך 1,109,580 ₪, הכולל בין היתר ראשי נזק שונים כגון הפסדי שכר, נזקים לא ממוניים והוצאות קבורה. הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין מתווספים גם הם לסכום הפיצוי הסופי.