ת"א 8906-06-23

תקציר

המבקשת, הנמצאת בהליכי חדלות פירעון, מבקשת סעד זמני בדמות צו המונע את מימושן של שתי דירות שלטענתה בבעלותה - אחת ברמת גן ואחת בבת ים - עד למתן פסק הדין בתביעתה העיקרית לסעד הצהרתי בדבר הבעלות בדירות אלה. המשיב טוען כי למבקש אין זכות לסעד המבוקש מחמת שיהוי, השתק וחוסר תום לב. המבקשת מפנה אצבע מאשימה כלפי המשיבים, בטענה כי השתלטו במרמה על שתי הדירות באמצעות עסקאות מכר עושקות ופיקטיביות. לדבריה, מכירת הדירה ברמת גן למשיב מס' 1 הייתה למראית עין בלבד, שכן היא נזקקה להלוואה והדירה שימשה כבטוחה. אשר לדירה בבת ים, טוענת המבקשת כי מעולם לא פגשה את המשיב 6, אשר רכש ממנה לכאורה את הדירה, וכי הסכם המכר מזויף. המשיבים טוענים כי מדובר בעסקאות רכישה לגיטימיות ומציגים התנגדות חזיתית לגרסת המבקש. בית המשפט, לאחר שבחן את העובדות ושקל את עקרונות צווי המניעה, קובע כי המבקש לא עמד בדרישות לסעד זמני. באשר לדירה ברמת גן, גרסת המבקש לחוזה מראית עין נוטה, אך בית המשפט אינו יכול לשער את תנאי העסקה או ליתן סעד של הסכמה בעל פה כנגד מסמך בכתב. באשר לדירה בבת ים, המבקשת לא הביאה ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיה, ופרטים רבים על מימון רכישת הדירה מוסתרים. בית המשפט מציין כי סיכויי ההצלחה של המבקש בתובענה העיקרית אינם גבוהים ודוחה את הבקשה לסעד זמני. עם זאת, ביצוע ביטול הוראת השעה מתעכב עד ליום 31 באוקטובר, וכל צד נדרש לשאת בהוצאותיו.