סע"ש 54386-07-18

תקציר

התובע, עובד, תבע את מעסיקו לשעבר, הנתבע, לפיצויי פיטורים, שכר שלא שולם לרבות עבודה בשעות נוספות, פדיון ימי חופשה, דמי הבראה והפרשות לקרן הפנסיה שלו לאחר שהתפטר מעבודתו עקב מצב רפואי כתוצאה מתאונת דרכים. הנתבע טען כי התובע מעולם לא הודיע על סיום עבודתו וכי כבר קיבל את כל התשלומים המגיעים לו. בית המשפט בחן את גרסאות הצדדים ומצא את גרסתו של התובע אמינה יותר. התברר כי התובע הודיע לנתבע על מצבו הרפואי ועל התפטרותו לאחר מכן, והנתבע היה מודע לכך שאינו יכול לבצע את תפקידו. בית הדין קבע כי התפטרותו של התובע נבעה בעיקר מבעיות בריאותיות והעניק לו פיצויי פיטורים, תוך שהוא דוחה את תביעת הנתבעת לקיזוז הודעה מוקדמת. באשר למחלוקת השכר, קיבל בית המשפט את ראיות הנתבעת וקבע כי שכרה של התובעת עמד על 6,265 ₪, כאמור בתלושי השכר, למרות טענות התובעת לקבלת תשלומים נוספים במזומן. באשר לתביעת העבודה בשעות נוספות, הנתבעת לא הצליחה להמציא רישומי נוכחות מהימנים, והראיות שלהם לא היו עקביות. מאחר שראיות התובע תמכו חלקית בגרסת הנתבע, הגיע בית הדין למסקנה כי התובע עבד בממוצע 50 שעות שבועיות, מה שזיכה אותו בגמול שעות נוספות בסך 44,328 ₪. לתובע נפסקו 7,695 ₪ עבור פדיון ימי חופשה, 2,268 ₪ עבור דמי הבראה ו-768 ₪ עבור חלקו של המעסיק בהפרשות לקרן פנסיה, שכן רישומי הנתבעת וחישוביה היו מדויקים. בנוסף, בית הדין הורה לנתבעת לשלם פיצוי בסך 5,000 ₪ בגין אי מסירת הודעה בכתב לתובע על תנאי העבודה כנדרש בחוק. בסיכומו של דבר, תביעת התובע התקבלה באופן חלקי, והנתבע חויב לשלם את הסכומים הנקובים, לרבות 5,000 ₪ שכר טרחת עורך דין, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה לפי העניין.