רע"א 18286-10-10

תקציר

הערעור מקבל חלקית את ערעורו של נותן שירותי מטבע שהוטלו עליו סנקציות בגין אי עמידה בחובות הזיהוי, הרישום והרישום של צו איסור הלבנת הון. הסוגיה הראשונה נוגעת להיקף המסמכים שעל הספק לשמור – הערר מבהיר כי מדובר בכל מסמך המוצג לצורך זיהוי ואימות, ולא רק העתק של תעודת הזהות, כדי להבטיח ביקורת אפקטיבית והרתעה. באשר לסוגיה השנייה, פסק הדין קובע כי תאגיד אינו יכול להיות "מבקש שירות", ועל נותן השירות לזהות ולתעד את פרטיו של האדם המופיע בפניו פיזית, מה גם שתאגידים משמשים לא פעם להלבנת הון. פרשנות זו עולה בקנה אחד עם לשון הצו וממלאת את מטרתו להתחקות אחר יחידים העומדים מאחורי הפעילות הפיננסית. עם זאת, בשל נסיבות ספציפיות במקרה זה, כישלון הספק לשמור מסמכי אימות אינו נחשב להפרה. העיצום הכספי מוגדל ל-30 אלף שקל, וכל צד נושא בהוצאותיו. פסק דין זה נועד להבהיר את פרשנותם של דיני איסור הלבנת הון, ולשמש מדריך למקרים עתידיים.