ע"א 2940/02

תקציר

הערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בפתח תקווה, שדחה את תביעת המערערים, לא צלח. בית המשפט אישר את פסק הדין המקורי, אשר הורה למערערת מס' 2 לשלם למשיב מס' 1 פיצוי בסך 30,000 ₪. הערעור נסב בעיקרו סביב מחלוקת בדבר תכליתו של הסכם בין שמעב לבין המשיב מס' 1. לטענת המערערים, ההסכם נועד להקים חברה חדשה, שמאב-97, שתעמוד בהתחייבויותיה של שמעב כלפי לקוחותיה ותחלק את רווחיה בין נושיה. עם זאת, בית המשפט לא מצא עילה להתערב בממצאיו העובדתיים של בית משפט השלום, אשר תמכו במסקנות המשפטיות. עוד נקבע, כי פסק הדין הקודם ברע"א 20995/98 לא היווה מקרה של השתק במקרה הנוכחי, שכן למשיבים לא היו אינטרסים זהים ולא היו יחסים משפטיים עם הצדדים המעורבים באותו פסק דין. כמו כן, נדחו גם טענות המערערים בדבר שכר, דמי שימוש בציוד ופגיעה במוניטין, מחוסר ראיות מספיקות. לבסוף, אישר בית משפט השלום את החלטת בית משפט השלום בעניין ערבות המערערת לשני שיקים בשווי 30,000 ₪, ודחה את הטענות לוויתור או הפרדת החוב מהתחייבויות אחרות. משנדחה הערעור, חויבו המערערים בהוצאות המשיבים ובשכר טרחת עורך הדין בסך 30,000 ₪, בצירוף מע"מ, ריבית והצמדה.