עע"מ 4977/14

תקציר

בהחלטה זו התייחס בית המשפט לבקשה לסעד זמני שביקשה לעכב את דרישת המבקש להגיש בקשה להיתר פליטה עד להכרעה בערעור. בית המשפט קבע כי על מנת להעניק סעד כזה צריכים להתקיים שני תנאים מצטברים: סיכוי גבוה להצלחת הערעור ומאזן נוחות מובהק לטובת המבקש, המצביע על נזק פוטנציאלי בלתי הפיך אם יתקבל הערעור. בעוד תנאים אלה קשורים זה בזה, השיקול העיקרי הוא בדרך כלל איזון הנוחות. לאחר עיון בתיק, בית המשפט לא מצא סיבה משכנעת להעניק את הסעד הזמני. היא ציינה כי סיכויי הצלחת הערעור אינם גבוהים דיים כדי להצדיק פעולה זו, במיוחד לאור העובדה שדרישת ההיתר נבעה מחוק אוויר נקי, החל על פעילות התעשייה הכימית – סיווג שבית המשפט מצא רלוונטי לפעילותו של המבקש. יתר על כן, הוויכוח האם יש לסווג את המפעל בראש ובראשונה כאתר ייצור מזון או כתעשייה כימית לא היה די בו כדי להצדיק פטור מחובת ההיתר. באשר למאזן הנוחות, בית המשפט הכיר בהוצאות הכרוכות בבקשה להיתר הפליטה, אך הדגיש את האינטרס הציבורי בקיום לוחות הזמנים של חוק אוויר נקי, אשר הושפעו בחלקם מהעיכובים של המבקש. עוד צוין, כי אם הערר ייעתר בסופו של דבר לטובת המבקש, כל השלכה על הצורך בהיתר עדיין תהיה בעלת משמעות מבלי להפוך את הערר למיותר. משכך, נדחתה הבקשה לסעד זמני, והמבקש חויב בהוצאות משפט של המשיבים בסך 5,000 ₪.