תא"מ 55687-12-18

תקציר

התיק סובב סביב תביעת רשלנות ותביעה שכנגד בגין רכב שניזוק משער חשמלי השייך לתובעים. השאלה המרכזית היא האם מי מהצדדים התרשל וגרם לנזק. התובעים, שהיו אחראים על תחזוקת השער החשמלי, טענו כי נהגו של הנתבע נסע במהירות מופרזת ופעל ברשלנות, ואילו הנתבע טען מנגד כי השער היה פגום ולא פעל כפי שהיה צריך לפעול וגרם לתאונה. השופט ניתח בהרחבה את הראיות שהוצגו, שכללו עדויות של עדי ראייה וסרטון של האירוע, ומצא אותן חלקיות ולא חד משמעיות. יש לציין כי התובעים לא הגישו מסמכים התומכים בתביעתם ולא זימנו את נהג הרכב או מומחה להעיד. כמו כן, הנאשם לא הציג חוות דעת מומחה לגבי תפקודו של השער ולא זימן את הנהג להעיד, למרות היותו עד הראייה היחיד לאירוע. בשל היעדר ראיות משכנעות משני הצדדים, קבע השופט כי לא הצליחו התובעים והנתבע להוכיח את טענותיהם בסטנדרט הנדרש. לפיכך, הן התביעה והן התביעה שכנגד נדחו, וכל צד חויב לשאת בהוצאותיו. השופט הדגיש כי לא ניתן לחלק את האחריות מאחר שהראיות אינן תומכות במציאת שני הצדדים אחראים.