ת"א 51359-07-15

תקציר

עיריית ירושלים תבעה את חברת ג.ת.י. הפארק הטכנולוגי ירושלים בע"מ בגין אי תשלום ארנונה על נכס במתחם הגנים הטכנולוגיים שלה. החוב, משנת 2000 עד 2015, הסתכם ביותר מ-6 מיליון שקל, כולל ריבית. הנתבע טען כי התביעה הוגשה שלא כדין, כי לא ניתנה להם הזדמנות נאותה לבחון את התביעה, וכי חלה התיישנות על החוב לשנים 2000 עד 2008. עוד נטען כי בידי העירייה כל המידע הדרוש לה, וכי הנתבעת הודיעה להם כראוי על שינויים בשכירות, לרבות השוכרת אקס ליבריס בע"מ (אקליבריס), שאכלסה את הנכס המדובר. מנגד, התובע טען כי הנתבע הטעה אותם ביודעין ובכך השהה את תקופת ההתיישנות, וכי החוב התגלה רק בשנת 2015 - ולכן התביעה הוגשה במועד. השופט צידד בנתבע וקבע כי התביעה, שהוגשה בשנת 2015, הגיעה מאוחר מדי, מחוץ לתקופת ההתיישנות בת שבע השנים בגין חובות ארנונה. עוד קבע השופט כי הנאשם לא הטעה ביודעין את העירייה, וכי לעירייה היה מספיק מידע כדי להבהיר את המצב, אך התעלמה ממנו. כמו כן, השופט קבע כי העירייה לא הוכיחה די הצורך קיומו של חוב כלשהו שאינו מכוסה על ידי חוק ההתיישנות, ולכן דחה את יתרת התביעה. השופטת מתחה ביקורת על התנהלות העירייה, מצאה מחדלים רבים ומקרים של רשלנות, וקבעה כי הנתבעת תקבל מהתובע שכר טרחת עורך דין בסך 100 אלף שקל, סכום נמוך משמעותית מהמבוקש, בשל העובדה שמדובר בכספי ציבור.