ת"א 2647/05

תקציר

פסק הדין דן בתחולתו של סעיף 219 לחוק התכנון והבניה, המאפשר חיוב כפול ערך על בנייה בלתי חוקית. בית המשפט מכיר בכך שנסיבות המקרה מקיימות את הדרישות להטלת עונש כפל ערך. עם זאת, היא רואה באישום זה עונש פלילי נוסף ומפעילה שיקול דעת שלא להטיל את הערך הכפול המרבי. השופט מחליט שלא למצות את ההליך וקובע שווי נמוך מתקרת המקסימום. הם מצדיקים זאת בכך שהם מזכירים את היעדר הרווחים או הרווחים המפוקפקים שמקורם בבנייה הבלתי חוקית ואת מצוקת הדיור של הנאשמים ותושבי הכפר האחרים. נלקחים בחשבון גם העונשים הקשים שכבר הוטלו על הבנייה הבלתי חוקית, הכוללים קנסות כבדים, צווי הריסה ומאסר על תנאי. יתר על כן, בית המשפט מכיר בכך שגישת התובע לבקשת תביעות כפל ערך אינה מקובלת ומציין את עקרון השוויון בין שווים. הוא מוצא כי כמות מדודה ולא מכבידה מתאימה במקרה זה. לפיכך, בית המשפט פוסק לטובת התובעת, ומורה לנתבעים לשלם 50,000 ₪ עבור הבניין הראשון ו-15,000 ₪ עבור הבניין השני, עם אפשרות לשלם בתשלומים חודשיים. אם הנתבעים יחמיצו שני תשלומים רצופים, כל הסכום שלא שולם יהפוך לפירעון מיידי, כולל הפרשי ריבית והצמדה מהמועד המקורי. הנתבעים נדרשים גם לשלם את שכר טרחת עורך דינו של התובע. החלטה זו היא סופית, והמזכירות תוציא פסק דין רשמי לצדדים המעורבים.