ב"ל 42023-03-23

תקציר

המקרה סובב סביב אישה שיצאה לחל"ת בשל מגפת הקורונה. היא נכנסה להריון וילדה ב-18.7.2021. השאלה המרכזית הייתה האם היה לה "יום קובע" לפי סעיף 48 לחוק הביטוח הלאומי, המגדיר אותו כיום שבו מבוטחת הפסיקה לעבוד בעודה בהריון, מה שהוביל ללידה שבגינה נתבעים דמי הלידה. חופשת החל"ת של התובעת החלה ביום 16.3.2020, והיא ילדה ביום 11.8.2020, בגינו קיבלה דמי לידה. השאלה המרכזית לגבי הלידה שלאחר מכן הייתה האם 16.3.2020 או 24.11.2020 – תום חופשת הלידה הקודמת שלה – צריכים להיחשב כיום הקובע. בית הדין קבע כי היום הקובע צריך להיות האחרון, שכן התובעת הייתה בהריון באותה עת ולא חזרה לעבודה בשל המגפה. החלטה זו התבססה על פרשנות סעיף 48, פסקי דין קודמים של בתי המשפט והתיקונים הזמניים לחוק הביטוח הלאומי עקב נגיף הקורונה. תיקון מס' 225 נועד לסייע לנשים שאיבדו את מקום עבודתן בתקופת הקורונה בעודן בהריון, ומשכך הוא לא חל על עניינה של התובעת, שכן הפסקת עבודתה הייתה קשורה להריון. לפיכך, התובעת הייתה זכאית לדמי לידה לפי סעיף 48 ולא לפי התיקון הזמני, ותביעתה לתשלום נוסף של 18 יום נדחתה.