רע"א 9063/20

תקציר

בית המשפט דחה בקשה למתן רשות ערעור על פסק דין קודם הקשור לסכסוך על רכישת נכס מסחרי. פסק הדין המקורי קיבל את בקשת המשיב למנות בורר להסדרת חילוקי הדעות הכספיים בין הצדדים, הנובעים מהסכם פשרה. המבקש טען כי תניית הבוררות בהסכם מותנית בכך שהמשיבה תיתן כתבי ויתור ותקבל תשלום בסך 8 מיליון ₪. עם זאת, בית המשפט לא מצא ראיות לתנאים אלה והורה על מינוי בורר. טענות המבקש, שהתמקדו בפרשנות ההסכם, לא היו משכנעות דיין כדי להצדיק מתן רשות ערעור, מה גם שמקרה זה אינו נופל לקטגוריה של נסיבות חריגות המצדיקות התערבות. יתר על כן, בית המשפט הדגיש כי על החלטות בוררות מערערים רק במקרים חריגים הנוגעים לעקרונות משפטיים או ענייני צדק. מאחר שמדובר במקרה זה בסכסוך כספי פשוט, בית המשפט לא ראה טעם להיעתר לערעור. גם הבקשה לעיכוב ביצוע נדחתה, ללא צו להוצאות, שכן המשיב לא נענה.