ת"פ 44977-10-15

תקציר

הנאשם הורשע באספקה והחזקה של סמים מסוכנים, בעיקר קנאביס, ועמד בפני בקשה לביטול גזר הדין וקביעת עונש אם ההרשעה תאושר. השופט אישר את ההרשעה, והדגיש את הצורך בחותמת פלילית במקרים כאלה, את חומרת העבירה ואת היעדר יחס סביר בין חומרת העבירה לבין הנזק שנגרם מההרשעה. השופט הכיר בהודאתו של הנאשם, בגילו הצעיר ובעברו הפלילי הנקי כגורמים מקלים, אך הם גברו על הצורך בהרתעה כללית, בגמול ובמניעת עבירות עתידיות. על אספקת סמים לאחרים נקבע כי העונש ההולם הוא בין עבודות שירות ל-12 חודשי מאסר, לצד עונשים נוספים. בתוך כך, על החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, נקבע כי העונש ההולם הוא בין עבודות שירות ל-12 חודשים מאחורי סורג ובריח, לצד סנקציות נוספות. השופט החליט שלא לסטות מטווחים אלה מטעמים מקלים או מחמירים. בהתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם, הורה השופט על העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך חמישה חודשים, המרתו לעבודות שירות, ולאחר מכן שמונה חודשי מאסר על תנאי בגין כל עבירת סמים בתוך שלוש שנים, ארבעה חודשי מאסר מותנה בגין כל עבירת סמים בתוך שלוש שנים, צו מבחן ל-18 חודשים, פסילה על תנאי למשך 12 חודשים מלהחזיק רישיון נהיגה, וקנס של 2,500 שקל. הסמים היו אמורים להיות מושמדים, ושאר הראיות הושארו לשיקול דעתה של התביעה. לנאשם ניתנה הזכות לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.