ב"ל 4394-12-21

תקציר

בית המשפט מצא כי התובע, כבאי, לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענתו לפגיעה עקב מיקרוטראומה שנגרמה לו בעבודה. בית המשפט שקל את פעולות העבודה היומיומיות של התובע, לרבות בדיקת ציוד, אימונים ותגובות מבצעיות, והגיע למסקנה כי מדובר בתנועות ופעולות מגוונות ומגוונות. בית המשפט קבע כי התובע לא ביצע תנועות חוזרות במשך פרקי זמן משמעותיים, כנדרש בתיאוריית המיקרוטראומה. באשר לטענה של כיפוף והרמת משאות כבדים, מצא בית המשפט כי בדיקת הציוד כללה מגוון תנועות ולא בוצעה בסדר קבוע או רציף. גם הפעילות האימונית והמבצעית נמצאה מגוונת ולא רציפה, עם תנועות ועומסים שונים. בית המשפט ציין כי עבודתו של התובע במענים המבצעיים הייתה מגוונת, בהתאם לאופיו של כל אירוע. עוד טען התובע כי החזקת צינור מים בלחץ ושימוש בכלים רוטטים גרמו למיקרוטראומה. עם זאת, בית המשפט מצא כי פעולות אלה לא בוצעו לפרקי זמן משמעותיים באופן סדיר. השימוש בזרנוקי מים היה תלוי בסוג האירוע ולא התרחש בכל משמרת. גם פעולתם של כלים רוטטים לא הוכחה רציפה או סדירה, והשימוש בהם השתנה בהתאם לדרישות העבודה. ככלל, קבע בית המשפט כי עבודתה של התובעת כללה מגוון פעולות ותנועות שונות, כך שלא ניתן לבודד תנועות חוזרות ונשנות במשך תקופה משמעותית. לפיכך, לא התקיימו היסודות הנדרשים להכרה בפגיעה לפי תיאוריית המיקרוטראומה, והתביעה נדחתה. עוד נקבע בפסק הדין כי לא יהיה צו להוצאות, ולתובעת עומדת הזכות לערער על ההחלטה לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום.