ע"ע 202/08

תקציר

הערעור, שעניינו תחולת הסכמים קיבוציים על תנאי העסקתן של המערערות, נדחה. בית המשפט מסתפק בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, שפירט את התשתית העובדתית של המקרה והסיק מסקנות סבירות. הסוגיה המרכזית היא תוקפם של ההסכמים הקיבוציים בקביעת תנאי העסקתם של המערערים. כידוע, הצדדים ביחסי העבודה הקיבוציים יכולים להחליט על היקף תחולת ההסכמים. המערערים, המועסקים כרופאים שאינם מומחים באמצעות הסכמים מיוחדים, חורגים מתחום ההסכמים הקיבוציים. זאת, הן בשל הפרשנות המילולית של היקף ההסכמים והן בשל המציאות המוסכמת והעובדתית. בית הדין מסכים גם עם ממצאי בית הדין האזורי בדבר ההבדלים בין עבודתם של המערערים לזו של הרופאים המועסקים הסטנדרטיים, המצדיקים תנאי העסקה שונים. בנוסף, החלטת המשיב להעסיק את המערערים באופן זמני עד להעסקתם של רופאים מומחים נתמכת בראיות. טענת המערערים בדבר סעיף 32.2 להסכם הקיבוצי משנת 1991 נדחית, שכן ספק אם הוא חל על יחסי העבודה האישיים של המשיב. יתר על כן, הסעיף לא חזר על עצמו בהסכם משנת 1994 ולכן הוא עשוי להיות בטל. לבסוף, בקשת רשות הערעור על גילוי מסמכים ספציפיים נדחית, שכן החלטת בית הדין האזורי מאזנת בין הזכויות הפרוצדורליות של שני הצדדים ואינה מפריעה למערערים לכמת את טענותיהם. המערערים אחראים להוצאות המשיב בסך 6,000 ₪.