תפ"ח 48354-11-14

תקציר

לאחר בחינת הראיות והעדויות, הגיעו השופטים למסקנה כי יש די ראיות כדי להרשיע את הנאשם בעבירה על סעיף 114(א) לחוק, האוסר על יצירת קשר עם סוכנים זרים. מטרת נסיעתו של הנאשם לסוריה הייתה להצטרף לדאעש, שהינו ארגון בלתי חוקי. טענת הנאשם כי כוונתו הראשונית הייתה להילחם במשטר אסד סותרת את הודאותיו והצהרותיו שלו. עוד קבעו השופטים כי מעשיו של הנאשם היוו סיכון לביטחון המדינה, שכן הצטרפותו לדאעש היוותה "דבר העלול לפגוע בביטחון המדינה". הם הדגישו כי די היה בטיבו של המעשה עצמו, ללא צורך בהוכחת כוונה, כדי להרשיעו. השופטים דחו את טענת ההגנה בדבר קבילות הראיות, וקבעו כי זכרונות האירועים שתועדו על ידי חוקרי השב"כ היו מהימנים והוסכמו על ידי הנאשם. הם גם דחו את הטענה כי להיתקלויות הנאשם עם פעילי דאעש היה הסבר סביר. עדויות מומחים תמכו גם בסיכונים הכרוכים בהצטרפות ישראלים לארגוני טרור אסלאמיים בסוריה. בשל גילו הצעיר של הנאשם ועברו הפלילי הנקי, החליטו השופטים להורות על תסקיר מבחן לפני קביעת העונש. ההודעה על גזר הדין ניתנה ב-15 באפריל 2015 והדיון בגזר הדין נקבע ל-14 ביוני 2015.