תפ"ח 85648-02-26

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף בעברית, המבוסס אך ורק על הנתונים שסופקו, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים משפטיים: **ניתוח משפטי – סוגיית פסלות שופט בתיק תפ"ח 85648-02-26 מדינת ישראל נ' סלאם ואח'** **מבוא:** החלטה זו עוסקת בבקשת ההגנה לשקול את פסלותו של ראש ההרכב (שופט) בשל חשיפתו לחומר מודיעיני וחסוי, אשר הוצג לעיונו טרם הוצאת צווי האזנת סתר במהלך הליך חקירה שקדם להגשת כתב האישום. סוגיה זו התעוררה לאחר שההגנה קיבלה לידיה רשימה של הצווים והחומר המודיעיני שהונח בפני ראש ההרכב לצורך חתימה. **העקרונות המשפטיים הרלוונטיים:** 1. **עילת פסלות שופט – חשש ממשי למשוא פנים:** * הבסיס החוקי לעילת הפסלות מצוי בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח חדש], תשמ"ד-1984, הקובע כי שופט לא יישב בדין אם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור "חשש ממשי למשוא פנים". * המבחן לקיומו של חשש זה הוא **מבחן אובייקטיבי**, ולא סובייקטיבי של בעל הדין. כלומר, השאלה היא האם אדם סביר, מנקודת מבטו, היה חושש למשוא פנים. 2. **חשיפה לראיות בלתי קבילות – "מסה קריטית":** * הלכה פסוקה היא כי **עצם חשיפתו של שופט לראיות בלתי קבילות אינה מקימה כשלעצמה עילת פסלות**. * נדרשת "מסה קריטית" של ראיות בלתי קבילות, מבחינת כמותן ואיכותן, באופן שאינו מאפשר לשופט להתעלם מהן, על מנת שתקום עילת פסלות. * עניין זה מודגם בפסק הדין בע"פ 5113/19 זגורי נ' מדינת ישראל, בו נקבע כי אין לפסול שופט רק בשל חשיפתו לראיות בלתי קבילות, אלא יש לבחון אם נחשף ל"מסה קריטית" כאמור. 3. **טיפול בבקשות להאזנות סתר – "מבט על" ואי-חשיפה לתמונה מלאה:** * במקרה של האזנות סתר, בית המשפט בוחן את הבקשות "ממעוף הציפור", ואינו צולל לעומק החומר המוצג. לעיתים קרובות, בית המשפט אינו נחשף לתמונה המלאה של הראיות. * עקב אופי הדיון בבקשות אלו, לרוב לא נוצר חשש ממשי למשוא פנים. * החלטות רבות, כגון זו שניתנה בתפ"ח (מחוזי, ב"ש) 35982-12-17 יניב זגורי נ' מדינת ישראל (וראו את דחיית הערעור עליו בע"פ 5647/19), תומכות בגישה זו ודוחות בקשות פסלות שהוגשו מטענות דומות. 4. **חזקת המקצועיות והאובייקטיביות של השופט:** * קיים בסיס להנחה כי שופט מקצועי מסוגל לשפוט ללא משוא פנים, באובייקטיביות ובמקצועיות. * השופט מסוגל "לבנות חומה" בין ראיה לא קבילה שעליה נודע לו לבין שימוש בה בהכרעת הדין. * רק במקרים נדירים, בהם המידע המוצג הוא כה מקיף ויסודי עד שקיים חשש שגם שופט מקצועי לא יוכל להדחיקו, תקום עילת פסלות. * עניין זה מודגם היטב בע"פ 2473/07 אבוטבול נ' מדינת ישראל. 5. **אילוץ מערכתי וחלוף הזמן:** * **אילוץ מערכתי:** מספר השופטים המוסמכים לדון בבקשות להאזנות סתר הוא מוגבל, והם משמשים לעיתים קרובות כראשי הרכבים. אילוץ זה תומך בהחלטה שלא לפסול אותם מלדון בהליך העיקרי, על מנת שלא לשבש את פעילות מערכת המשפט. * **חלוף הזמן:** חלוף הזמן בין הדיון בבקשות להאזנות סתר לבין הדיון בהליך העיקרי מפחית את החשש לגיבוש דעה מוקדמת אצל השופט. * הנשיא גרוניס, בע"פ 6968/13 וע"פ 6969/13 (לא פורסם), דחה בקשת פסלות על רקע זה, תוך הדגשת חשיבות חלוף הזמן והאילוץ המערכתי. **ניתוח ההחלטה לגופו של עניין:** בית המשפט (סגן הנשיאה סאאב דבור) בחן את טענות ההגנה, אף שלא הוגשה בקשת פסלות פורמלית. ההחלטה שוללת את קיומה של עילת פסלות, בהתבסס על העקרונות המשפטיים הבאים: * **היקף החשיפה:** בית המשפט מציין כי החשיפה לחומר המודיעיני הייתה "במבט כללי ממעוף הציפור" ולא נפרשה בפניו התמונה המלאה. כמו כן, נטען כי היקף ומהות החומרים אינם זכורים לו. * **נורמה מקובלת:** החתימה על צווי האזנת סתר במהלך הליכים חקירתיים ראשוניים היא פעולה שגרתית ובתדירות גבוהה. פרטי החומרים הללו אינם נזכרים באופן שיכול להשחיר נאשמים או לגבש חשש ממשי למשוא פנים. * **יישום ההלכה הפסוקה:** בית המשפט מסתמך רבות על ההלכות שפורטו לעיל, ובפרט על המבחן של "מסה קריטית" ועל חזקת המקצועיות של השופט. * **היעדר חשש ממשי:** לאור כל האמור, בית המשפט מגיע למסקנה כי לא קיים חשש ממשי למשוא פנים, ועל כן אין מקום להורות על פסלות ראש ההרכב. **חידושים משפטיים (או הדגשת עקרונות קיימים):** אף שההחלטה אינה מציגה חידושים משפטיים פורצי דרך, היא מדגישה ומחזקת מספר עקרונות חשובים בדיני פסלות שופט: 1. **השילוב של אילוץ מערכתי וטכניקה שיפוטית:** ההחלטה משלבת שני טיעונים מרכזיים – הן את האילוץ המערכתי (מספר מוגבל של שופטים המוסמכים לדון בבקשות האזנת סתר) והן את הטכניקה השיפוטית של "מבט על" בדיונים מקדמיים אלו. שילוב זה מחזק את הגישה המצמצמת את השימוש בעילת הפסלות במקרים של חשיפה מקדימה להליכים מסוג זה. 2. **חיזוק חזקת המקצועיות:** ההחלטה שבה ומדגישה את ההנחה כי שופט מקצועי מסוגל, בכוחות עצמו, להפריד בין מידע שהגיע לידיעתו באופן שאינו קביל לבין הכרעת הדין. זהו עקרון יסוד בהליך פלילי הוגן, המכיר ביכולתו של בית המשפט לנהל הליך ללא משוא פנים. 3. **הדגשת המבחן האובייקטיבי:** ההחלטה מזכירה במפורש כי המבחן לפסלות הוא אובייקטיבי. זהו חידוד חשוב, המבטיח כי ההחלטה על פסלות אינה תלויה בתחושות סובייקטיביות של בעל דין, אלא בסטנדרט התנהלות שניתן לצפות לו באופן אובייקטיבי. **סיכום:** ההחלטה שוללת את בקשת הפסלות, הן מטעם ההגנה והן מיוזמת בית המשפט, תוך יישום הלכות מושרשות בדיני פסלות שופט. ההחלטה מדגישה את הדרישה ל"מסה קריטית" של ראיות בלתי קבילות, את האופי ה"ממעוף הציפור" של דיון בבקשות להאזנות סתר, את חזקת המקצועיות של השופט, ואת האילוץ המערכתי וחלוף הזמן כגורמים התומכים בהימנעות מפסלות. בכך, היא מחזקת את היציבות והוודאות המשפטית בנוגע לסוגיות אלו.