ע"פ 30/85

תקציר

שלושה מערערים הורשעו בבית משפט מחוזי בהחזקת סמים וערערו על ההחלטה, ולחילופין על חומרת עונשם. עובדות המקרה היו כי שלושת המערערים נראו יחד בלילה יוצאים ממעבר סמוך לאחד מבתי המערער ונכנסים לרכב, נסעו מהמקום במהירות ולבסוף התנגשו באוטובוס. המשטרה העידה כי אחד הנוסעים נראה משליך כדורים שהכילו הרואין לאחר ההתרסקות. בית המשפט הרשיע את המערערים בהחזקת סמים. כדי שחזקת הכוונה הפלילית תעמוד, היה צורך להסיק אותה מנסיבות חיצוניות. בית המשפט העליון קבע, כי הנסיבות אכן יצרו חזקה עובדתית בדבר כוונתם הפלילית של המערערים, שלא עמדה בסתירה מספקת, ולפיכך דחה את הערעור על הרשעתם של שלושת המערערים. יתר על כן, בית המשפט לא מצא סיבה להרהר בחומרת העונשים ודחה את הערעור כולו. פסק הדין אישר מחדש את העיקרון לפיו יסוד נפשי נדרש לצורך הרשעה בהחזקה והתווה את התנאים בהם ניתן להניח כוונה פלילית.