ע"פ 4611/18

תקציר

אדם ערער על גזר הדין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים בעקבות הרשעתו במספר סעיפים. המערער הורשע בפציעה בנסיבות מחמירות ובהחזקת סכין בעקבות אירוע בו איים בסכין על אדם אחר, סאמי רזאללה, וכתוצאה מכך נחתך בידו של סאמי. בנוסף, הורשע המערער בחבלה בכוונה תחילה, בכך שלמחרת התייצב בכיכר ציבורית עם אקדח, ירה באוויר ולאחר מכן כיוון לעבר סאמי ובני משפחתו ופצע את איהאב רזאללה ברגלו. בית המשפט המחוזי גזר על המערער חמש וחצי שנות מאסר. המערער ערער תחילה הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין, אך בהמשך משך את ערעורו על הכרעת הדין. בערעור על גזר הדין נטען כי שגה בית המשפט המחוזי בקביעת אזורי ענישה שונים לכל אישום וכי העונש היה חמור מדי בהתחשב בנסיבותיו האישיות ובעובדה שבינו לבין משפחת רזאללה התקיים סולחה (פיוס). המדינה, שיוצגה על ידי הפרקליטות, תמכה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, תוך הדגשת חומרת מעשיו של המערער, ובפרט הירי בכיכר ציבורית, שהיווה סכנה ממשית. לאחר ששקל את הטענות, מצא בית המשפט כי בעוד שמעשיו של המערער חמורים, יש מקום להקל במידת מה. בית המשפט התחשב בעברו הפלילי הקל, נסיבותיו האישיות והפיוס בין הצדדים. זאת ועוד, החלטת המערער למשוך את ערעורו על פסק הדין היוותה סוג של קבלת אחריות. לפיכך, נעתר בית המשפט באופן חלקי לערעור, והפחית את העונש ל-50 חודשי מאסר בפועל, החל ממועד מעצרו של המערער, תוך שמירה על יתרת העונשים שהטיל בית המשפט המחוזי.