ת"א 1251/96

תקציר

התובעת, חברת בנייה, תבעה את הנתבעת, משרד השיכון, בגין אי עמידה בחוזה פרוגרמה שנחתם ביניהם לבניית יחידות דיור בבית אליעזר בחדרה. המכרז נועד לספק פתרונות דיור לעולים חדשים. על פי החוזה, התובעת הייתה אמורה לבנות 60 יח"ד בבנייה צמודת קרקע ו-108 יח"ד בבנייה רוויה. התובעת טענה כי הנתבע גבה ממנה הוצאות פיתוח כלליות מופרזות ותבעה פיצוי בגין נזקים שנבעו מאיחור הנתבעת במסירת הקרקע ובביצוע עבודות פיתוח כלליות. התובעת גם דרשה להעריך מחדש את הסכומים שנפסקו בפסק הדין החלקי. בית המשפט מצא כי עמדת הנתבעת ביחס לחישוב הוצאות הפיתוח הכלליות הייתה נכונה. בית המשפט קבע כי התובעת לא הוכיחה כי הוצאות המדינה בגין עבודות פיתוח כלליות אינן זהות בפרויקטים של "בנה ביתך" ובפרויקטים של בנייה צמודת קרקע המבוצעים על ידי קבלן. באשר לרכיב המים, פסק בית המשפט לטובת הנתבעת, וקבע כי נהוג לגבות לפי הגבוה מבין שני תעריפים: תעריף הרשות המקומית ותעריף משרד השיכון. מאחר שהתעריף של הרשות המקומית היה גבוה יותר, חויבה התובעת בהתאם. בית המשפט הבחין בין עבודות פיתוח כלליות לבין עבודות עפר אחרות שבוצעו על ידי התובעת. בית המשפט קבע כי התובעת אינה זכאית לתשלום עבור עבודות העפר שביצעה, שכן אלה שימשו אותה בלבד. עם זאת, הנתבעת נדרשה לשלם עבור עבודות הפיתוח הכלליות משום שהן היטיבו עם כל הקבלנים. בית המשפט הורה לנתבעת לשלם מחצית מהפרשי ההצמדה והריבית על הסכומים שנפסקו בפסק הדין החלקי, שכן העיכוב בתשלום יוחס לאי הגשת חשבונית מס על ידי התובע. באשר לאיחור במסירת הקרקע ובביצוע עבודות פיתוח כלליות, מצא בית המשפט כי בחוזה לא צוין מועד למסירת הקרקע. בית המשפט קבע כי התובעת לא מסרה הודעה על מועד סביר לביצוע ולא הוכיחה את קיומו והיקפו של הנזק הנובע מהשיהוי. לפיכך, תביעת הנזיקין נדחתה. כל צד היה אחראי לעלויות שלו. הנתבע חויב לשלם לתובע הוצאות ושכר טרחת עורך דין בגין פסק הדין החלקי ושערוך הסכום שנפסק.