ע"ע 72/08

תקציר

פסק הדין מתווה את הליך הערעור בנוגע לסכסוך עבודה בין עובד לבין שתי חברות, עומר וי.אל. העובד טען כי עומר העסיק אותו ממועד מוקדם מהמוכר, ושני הצדדים ערערו על ההחלטה בנוגע לתקופת ההעסקה. בית הדין מצא ראיות מספיקות לתמיכה בטענת החברות כי העובד עבד אצל ו.ל. עד יולי 2003, ולפיכך דחה את הערעור, שכן מדובר בקביעה עובדתית המבוססת על מהימנות עדים. בית הדין דחה גם ערעורים בעניין פיצוי בגין אי הפרשה לקופת חיסכון, ואישר את החלטת בית הדין האזורי לפצות את העובד בשיעור של 4% משכרו, בהתאם לפסיקות קודמות. בית המשפט קיבל חלקית את הערעור הנגדי של החברות בנושא דמי הכלכלה, והפחית את הסכום שנפסק לעובד. נמצא כי לעובד שולם שכר יתר בסך 10,645 שקלים, אותם עליו להחזיר לעומר. גם תביעת העובד לתמריץ לאי היעדרות נדחתה, שכן בית הדין קבע כי היא נכללה בשכרו על פי ההסכם הקיבוצי. בנוסף, דחה בית הדין את טענת התאגיד כי אין להטיל עליו אחריות משותפת להעסקת העובד ביוני 2005, ולא מצא סיבה לפטור אותו מהוראות ההסכם הקיבוצי. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו המשפטיות.