בג"צ 1348/05

תקציר

העתירות מערערות על תוואי גדר הביטחון הנבנית סביב העיר אריאל שבשומרון, המקיפה את העיר מצפון, ממזרח ומדרום. העותרים, ראשי כפרים פלסטיניים סמוכים ובעלי קרקעות, טוענים כי הקמת הגדר אינה חוקית על פי המשפט הבינלאומי, מהווה סיפוח דה-פקטו של שטח כבוש ופוגעת בהם באופן בלתי מידתי. הם מבקשים לבטל את צווי תפיסת הקרקעות, בטענה כי הגדר חורגת משיקולי ביטחון ומונעת ממטרות פוליטיות. עם זאת, בית המשפט קובע אחרת, ומגיע למסקנה כי הגדר הוקמה מטעמים ביטחוניים תקפים והיא מידתית ביחס לאיומים הנשקפים לעיר אריאל. אמצעי הביטחון מוצדקים בשל היסטוריית הפיגועים של העיר, והתוואי שנבחר נמצא קשור באופן רציונלי לייעודה הביטחוני של הגדר. זאת ועוד, בית המשפט מסתפק בהערכת המפקד הצבאי כי התוואי מצמצם את הפגיעה בתושבים הפלסטינים תוך מתן הגנה ביטחונית נדרשת. הפגיעה בעותרים, לרבות תפיסת קרקע פרטית ועקירת עצים, נמצאה מידתית ביחס לתועלת הביטחונית העצומה של הגדר. באשר לקטע הדרומי מציין בית המשפט כי התאמת התוואי לתוכנית הרחבה עתידית של אריאל אינה השיקול העיקרי, ומדגיש כי כל שינוי במצב הנוכחי יאפשר לעותרים לחזור לבית המשפט. השופטת ביניש, יחד עם שישה שופטים נוספים, מצטרפת להחלטה זו ודוחה את העתירות.