עת"מ 60005-09-17

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את העתירה בנוגע לתוכנית חלוקת קרקע הנוגעת ליותר מ-1,000 דונם, בבעלות למעלה מ-830 בעלים שונים. העותרים טענו כי היה על ועדת התכנון להקצות חלקות פיצויים סמוכות לבני אותה משפחה, שכן אז יוכלו לעבוד יחד. עם זאת, בית המשפט קבע כי אין כל ראיה לכך שבני המשפחה ביקשו אי פעם הקצאה משותפת של הקרקע בשל קרבתם המשפחתית, וכי אין זה מתפקידה של הוועדה לקבל על עצמה רצונות אלה. כמו כן, העותרים לא הציגו תכנית חלופית המתחשבת בזכויותיהם של בעלי חלקות אחרים והוועדה לא הייתה מחויבת להקצות חלקות סמוכות. עוד טענו העותרים כי לא היה מקום להפחית משווי חלקתם המקורית בשל שיתוף הבעלות, אך בית המשפט דחה זאת, שכן בעלות משותפת, בין אם בין בני משפחה ובין אם בין זרים, דורשת את הסכמת כל הבעלים ומשפיעה על מימוש הזכויות בחלקה. טענות נוספות בנוגע להערכת שווי קרקע, צפיפות דיור וקרבה לכבישים נדחו אף הן, שכן העותרים לא הציגו סיבה מוצדקת להתערבות בית המשפט בעניינים אלה. מבלי שהוצגו טיעונים משכנעים, הכריע בית המשפט נגד העותרים והורה להם לשלם הוצאות בסך 7,500 ₪ לכל אחד משני המשיבים.