ס"ע 9900-09-11

תקציר

התובע, חשמלאי במקצועו, עבד אצל שלושה נתבעים ברציפות במשך תקופה של כארבע שנים ותבע אותם בגין תביעות שונות הקשורות לעבודה, לרבות רציפות העסקה, צו הארכה בענף המתכת, תשלום מלא של זכויות כספיות וליקויים בפיטורים. בפסק הדין נקבע כי התובע לא הוכיח את רציפות העסקתו בין שלושת הנתבעים, ויש לחלק את תקופות ההעסקה כטענת הנתבעים. התובעת גם לא הצליחה להוכיח את תחולת צו ההרחבה בתעשיית המתכת. כמו כן, תביעותיו של התובע לפיצויי פיטורים, פנסיה ואובדן זיכוי ממס נדחו משום שכבר קיבל תשלומים אלה מהנתבעת הראשונה ולא פירט חישובים חלופיים. גם התביעה בגין עוגמת נפש נדחתה שכן היחס של התובעת מצד הנתבעים היה מכובד והוגן. לגבי הנתבעת השנייה, הראיות הראו כי מדובר בחברת כוח אדם שסיפקה שירותים לנתבעת השלישית, והתובעת עבדה אצלם במשך תשעה חודשים. לתובע לא נערך שימוע לפני פיטורים, ולכן חויב הנתבע השני לשלם לו בגין הפרה זו סך של 5,000 ₪. באשר לנתבעת השלישית, הראיות העלו כי הם העסיקו את התובע לאחר סיום החוזה שלו עם הנתבעת השנייה. הנתבע השלישי ערך כדין שימוע לתובע בטרם פיטר אותו, והפיטורים היו מטעמים ענייניים ולא קשורים לתביעת התובע, כפי שטען. לפיכך נדחו טענות התובעת כנגד הנתבע השלישי בגין פיטורים שלא כדין, עוגמת נפש ופיצויי פיטורים. עם זאת, הנתבעת לא סתרה די הצורך את טענות התובעת בדבר תשלום חסר של דמי הבראה, דמי חגים ופדיון חופשות. לפיכך, חויב הנתבע השלישי לשלם לתובע 6,921 ₪ בגין רכיבים אלה. לסיכום, תצהירו ועדותו של התובע הותירו רושם שלילי על בית המשפט, והשפיעו על משקל טענותיו. התובע לא התנהל כראוי במהלך ההליך המשפטי, ותצהירו לא הוצא מהתיק רק משום שטענות הנתבעים בנושא נרשמו. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו ביחס לנתבע הראשון והשלישי, והתובע חויב לשלם לנתבעים הרביעי והחמישי סך של 5,000 ₪ שכר טרחת עורך דין. הסכומים שנפסקו על ידי בית הדין היו אמורים להיות משולמים בתוך 30 יום, ולתובעת ניתנה הזכות לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום.