בע"מ 6797/18

תקציר

עקרונות משפטיים וניתוח: 1. **סטנדרט מחמיר למתן רשות ערעור בגלגולים שלישיים** פסק הדין מדגיש כי מתן רשות ערעור על החלטה בערעור שלישי (או בגלגול שלישי) הוא חריג נדיר וניתן במשורה. אמת המידה העיקרית היא, כי על הערעור לעורר שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, החורגת מהאינטרסים הפרטיים של בעלי המחלוקת (עע"מ 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצה אור (הדר חיפה) בע"מ, 543(3) 123 (1982)). עיקרון זה מבטיח יעילות שיפוטית ומונע ריבוי ערעורים המבוססים על חילוקי דעות פרטיים בלבד, ושומר את התערבות הערעור לסוגיות בעלות משמעות משפטית רחבה יותר. 2. **הגבלות על אישור ערעורים על סמך טעויות פרוצדורליות** בית המשפט מדגיש כי טעויות פרוצדורליות או ערעור לבדן אינן מספיקות כדי להצדיק מתן רשות ערעור בגלגול שלישי. זה עולה בקנה אחד עם הפסיקה המקובלת, הגורסת כי טעויות פרוצדורליות, אלא אם כן הן גורמות לעיוות דין או כרוכות בשאלות משפטיות משמעותיות, בדרך כלל אינן מצדיקות ביקורת ערעור התערבותית. ההפניות לע"א 5568/92 ולע"א 4824/96 מחזקות נקודה זו, ומצביעות על מדיניות שיפוטית המעדיפה סופיות ויציבות בהחלטות הערעור, אלא אם כן מדובר בשאלות משפטיות מהותיות. 3. **הערכת לגופה של הבקשה** הניתוח מדגיש כי הבקשה בעילה של עיוות דין היא למעשה חזרה על טיעונים קודמים, במיוחד בטענה שבתי המשפט התעלמו מחובתם לשקול את סיכויי ההצלחה לגופו של עניין. הדיונים המפורשים של בתי המשפט בסוגיות המהותיות ובסיכויי התיק - דחיית טענות המבקש בדבר "הודאה והדחה" - נחשבים מספיקים ויסודיים. 4. **שיקול דעת שיפוטי ופסיקה מבוססת** בית המשפט מדגיש כי גם אם נעשו טעויות על ידי בתי המשפט הנמוכים יותר, טעויות כאלה לבדן לא יצדיקו מתן רשות אלא אם כן הן כרוכות בנושאים בעלי חשיבות משפטית או ציבורית. הדבר מדגים ריסון מכוון המושרש בפסיקה, ומדגיש כי בתי המשפט לערעורים אינם מחליפים את שיקול דעתם בזה של ערכאות נמוכות יותר רק על סמך חילוקי דעות פרוצדורליים או טעויות לכאורה, אלא אם כן טעויות כאלה מעלות את התיק לעניין בעל משמעות משפטית. חידושים משפטיים: - המקרה מדגיש את דבקותה של הרשות השופטת בעקרון של **מגבלות על התערבות ערעור בערעורים שלישיים**, ומחזק את החשיבות של **סף שיפוט** המגן על משאבי השיפוט ושומר על סופיות. - יש חיזוק לקריטריון ש**טעויות בחוק או אי סדרים פרוצדורליים** חייבים להיות מהותיים מספיק כדי לחצות את הסף של העלאת **חשיבות ציבורית או משפטית** - ולא רק אי שביעות רצון פרטית - כדי להצדיק ביקורת ערעור. - פסק הדין מבטא **הבהרה של מה מהווה בסיס מספיק לערעור** - שעצם הטענות על עיוות דין, מבלי להעלות באופן מהותי סוגיה משפטית רחבה יותר, אינן מספיקות; זה מקדם גישה **ממושמעת ועקרונית יותר** לערעורים. לסיכום, פסק הדין מחזק את המסגרת המשפטית ש**מגבילה את היקף הביקורת של הערעור** בערעורים שלישיים, ומדגישה כי **סכסוכים פרטיים וטעויות פרוצדורליות** אינם עילה מספקת אלא אם כן יש להם **משמעות משפטית או ציבורית רחבה יותר**, ובכך מחזקת את היציבות והסופיות של פסיקות שיפוטיות.