בש"פ 10255/03

תקציר

הערעור מערער על החלטת בית המשפט המחוזי לעצור את המערער עד לסיום משפטו בגין עבירות סמים. פסק דינו של בית משפט קמא עמד בסתירה להחלטה קודמת של בית משפט השלום לשחרר את המערער בתנאים מגבילים. החלטת בית המשפט המחוזי מתבססת על קיומן של ראיות לכאורה המרמזות על מעורבותו הידועה של המערער בהובלת 28,384 ק"ג סמי קנבוס. הראיות, הכוללות את דבריו של המערער עצמו ושל שותפו לפשע, יחד עם נסיבותיו האובייקטיביות של המקרה, סבורים כי די בהם כדי להצדיק מעצר. טענת המערער כי לא היה מודע להימצאות הסם בשקים שהעביר נחשבת פחות אמינה מגרסת התביעה לאירועים. הנסיבות מצביעות על מודעותו ומעורבותו של המערער, ואופי העבירות הופך חלופת מעצר לבלתי ראויה. עובדות אובייקטיביות מקימות חזקת אשמה, והודעתו הראשונית של המערער תומכת בכך. התבטאויות מאוחרות יותר של המערער ושותפו, למרות טענותיהם הסותרות, נתפסות כאמינות פחות. נוכח הראיות לכאורה והסיכון למעורבות פלילית מתמשכת, מתקבלת החלטת בית המשפט המחוזי לעצור את המערער עד תום ההליכים, והערעור נדחה.