ת"א 56689-05-14

תקציר

פסק הדין דן ביישומה של הלכה חדשה בנוגע לרשלנות רפואית שהביאה ללידת ילד עם מוגבלות, ובטענות הנובעות מכך להולדה בעוולה. ההלכה החדשה, שנקבעה בהרכב מורחב של שבעה שופטים בבית המשפט העליון, ביטלה את זכותו של היילוד לתבוע בגין "חיים בעוולה" ותיקנה את זכותם של ההורים לתבוע פיצויים שנגרמו כתוצאה מלידת ילדם. פסק דין חדש זה יצר תקופה של עמימות, שבמהלכה בתי המשפט המחוזיים השונים נתנו החלטות שונות באשר לתחולת פסק הדין על תיקים קיימים. הדבר הוביל לכך שפסק הדין של בית המשפט העליון האריך את המועד האחרון להגשת תביעות בחלק מהמקרים, אך הותיר את המצב המשפטי לגבי תביעות שהתיישנו זמן קצר לאחר פסק הדין החדש. המבקש במקרה זה ביקש "עיכוב דיון", אשר נדחה מאחר שמושג זה אינו קיים, וביקש לברר לגופה של התביעה לפני ערעור אפשרי לבית המשפט העליון. השופט קבע כי אין בשינוי ההלכה כדי לשלול מהזכאים את זכותם לתבוע פיצויים, מה גם שעמוד התווך העיקרי של תביעות אלה – הזכות לפיצויים – נותר על כנו. הבקשה נדחתה, והתביעה הורתה להמשיך להישמע. לפיכך, על התובע להגיש חוות דעת רפואית על נכותו תוך 30 יום, ואילו על הנתבעים להגיש את הגנתם ואת חוות דעתם הנגדית תוך 90 יום. דיון קדם משפט נקבע ל-24 במרץ 2015.