ת"פ 12467-03-15

תקציר

הנאשם הורשע בגניבה על ידי עובד, זיוף בכוונה לקבל דבר מה בנסיבות מחמירות, רישום כוזב במסמכי תאגיד ושימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות. מהעובדות עולה כי מינואר 2013 ועד דצמבר 2014 גנבה הנתבעת ממעסיקה סך של 971,349 ₪, שחלקם הוחזרו במסגרת הסכם פשרה. העבירות בוצעו באופן מתוחכם, לרבות העברות בנקאיות ומסמכים מזויפים במשך שנה ותשעה חודשים. בית המשפט קבע כי שורת העבירות מהווה אירוע בודד וקבע את טווח הענישה המתאים ל-20 עד 60 חודשי מאסר, בהתחשב בחומרת העבירות, בפגיעה בערכים חברתיים ובמדיניות הענישה הרווחת. בית המשפט שקל גם נסיבות הקשורות לביצוע העבירה, לרבות התכנון והתחכום של הנאשם, הנזק הישיר שנגרם והסיבות למעשיו של הנאשם, שלא נמצאו מחייבות. בית המשפט בחר שלא לחרוג ממתחם הענישה משיקולי שיקום או צדק, שכן מצא כי נסיבותיו של הנאשם אינן חריגות דיין כדי להצדיק סטייה כזו. במקום זאת, התמקד בית המשפט בצורך בהרתעה ובמספר המשמעותי של העבירות שבוצעו. בסופו של דבר נגזרו על הנאשם 24 חודשי מאסר בפועל, 6 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 120,000 ₪ או 6 חודשי מאסר במקום הקנס. גזר הדין נועד לאזן בין חומרת העבירות והצורך בהרתעה לבין נסיבותיו האישיות של הנאשם ומאמציו לתקן.