עע"מ 870/17

תקציר

למבקש המועצה המקומית ולמשיבים הפרטיים מחלוקת על הבעלות במקרקעין שעליהם מפעילים המשיבים תחנה לסילוק פסולת מזה למעלה משני עשורים. עם זאת, הקרקע שייכת למדינת ישראל ונמצאת בניהול רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). בשנת 2009 פתחה רשות מקרקעי ישראל בתביעה אזרחית לפינוי המשיבים מהמקרקעין, אשר פסקה לטובתם בשנת 2015. הימנעותה של המבקשת מלפעול בתום לב ולייצג את הבעלות האמיתית בקרקע, לצד הפרת דיני התכנון והבניה על ידי המשיבים, הביאו את בית המשפט לעניינים מנהליים בנצרת לפסוק לטובת המשיבים, ולחייב את המבקשת לבקש את הקצאת הקרקע להם ללא מכרז. המבקש ערער על פסק דין זה וכעת מבקש עיכוב ביצוע, שניתן בחלקו. בית המשפט קבע, כי מאחר שהמבקש כבר הגיש את בקשת ההקצאה כפי שהוזמנה, הצו האופרטיבי בוצע. עם זאת, בקשת המבקש לעיכוב בתשובת מנהל מקרקעי ישראל לבקשה זו, וליישום אפשרי של פסק הדין, התקבלה. בית המשפט נימק החלטה זו במאזן הנוחות, בקובעו כי דחיית הבקשה עלולה לייתר את הערעור. כמו כן, הדגיש בית המשפט כי על מנהל מקרקעי ישראל להסכים לדחיית צו ההריסה, שנקבע ליום 23.5.2017, עד לשמיעת הערעור, כדי להימנע מפגיעה במשיבים. הדיון בערעור יקבל עדיפות, והמבקש לא חויב בתשלום הוצאות.