ע"פ 6123/05

תקציר

שני אחים, שחר ודורון, ערערו על גזר דינם בגין תקיפה אלימה של שני רופאים בעת שהיו תחת השגחת אמם החולה. על האחים נגזרו בתחילה 36 ו-30 חודשי מאסר, לצד קנסות ותשלומי פיצויים על ידי בית המשפט המחוזי. האחים טענו כי העונש מופרז בהתחשב בנסיבות האישיות והמשפחתיות הקשות שלהם, תוך שהם מביעים חרטה כנה על מעשיהם. המשיב, לעומת זאת, דגל בהשארת העונש והדגיש את חומרת המעשים ואת הצורך בהרתעה מפני התופעה המתרחבת של אלימות כלפי אנשי מקצוע רפואיים. בית המשפט הכיר בחומרתם של אירועים אלה, המערערים את יחסי רופא-חולה, אך גם הכיר בנסיבות אישיות יוצאות דופן של האחים, רישומי עבר נקיים וחרטה כנה. באיזון בין שיקולים אלה, קבע בית המשפט להפחית את עונשי המאסר לשמונה עשר חודשי מאסר כל אחד, תוך שהוא מקיים את יתר קביעותיו של בית המשפט המחוזי. פסק הדין נועד להעביר מסר של הרתעה לציבור תוך התחשבות בנסיבות המקלות במקרה זה.