הפ"ב 58724-12-20

תקציר

בית המשפט דחה את הבקשה לביטול פסק בוררות ואישר את פסק הבוררות במקומו, מכמה נימוקים. ראשית, לא נמנעה מהמבקשים הזדמנות נאותה להציג את ראיותיהם, שכן לשני הצדדים היה סיכוי שווה לעשות כן או לא לעשות כן. שנית, בידי הבורר היו די ראיות כדי לקבל את החלטתו, והמבקשים לא פירטו אילו ראיות נמנע מהם להציג. שלישית, באשר לגובה החוב, המבקשים לא ביקשו להציג כל ראיה ולא נמנע מהם לעשות כן. רביעית, הבורר לא חרג מסמכותו בקביעת סכום החוב, שכן היה זה נתון לשיקול דעתו לנתח את השאלות שבמחלוקת. חמישית, פסק הבוררות, שהסמיך את המשיב לגבות מסים, לא הפר את תקנת הציבור או את כללי הצדק הטבעי, ולא היה כרוך במרמה. בסמכותו של הבורר היה לפרש את הסכמי השכירות ולקבוע את זכויות המשיב בהתאם. לבסוף, אופי המחלוקת, בנוגע לתשלומי שימוש בקרקע, לא היה בעל אופי חוקתי או זכויות אדם, וניתן היה לפתור סכסוכים פנימיים כאלה באמצעות בוררות. בקשת המבקשים לבטל את פסק הבוררות לא נענתה, והם חויבו לשלם למשיב שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪.