סע"ש 16945-05-19

תקציר

בית המשפט מקבל חלקית את בקשת הנתבע לדחות חלקים מכתב התביעה של התובע. השופטת קובעת כי תביעת התובע לפיצויים לפי חוק הגנת העובדים פקעה בשל התיישנות שכן הוגשה שבע שנים לאחר פיטורי התובע. עם זאת, יתר רכיבי התביעה נותרו בתוקף. השופטת מסבירה כי לפי פרשת זעירא, עילת התביעה לפי חוק הגנת עובדים מתגבשת במועד קבלת הודעת הפיטורים, שבמקרה של התובעת הייתה ביום 7.5.2012. לפיכך, התביעה שהוגשה ביום 7.5.2019 התיישנה בכל הנוגע לחוק הגנת העובד. באשר לתקופת ההתיישנות הכללית, השופט קובע כי התביעה הוגשה בדיוק בזמן מאז שתקופת ההתיישנות בת שבע השנים הסתיימה באותו יום בו הוגשה התביעה. עוד מציינת השופטת כי השיהוי של התובעת בהגשת התביעה אינו מצדיק את דחייתה, שכן אין ראיות לוויתור, לשינוי לרעה בעמדת הנתבע או לחוסר תום לב. השופט מפריך את טענת הנתבע כי יש לדחות את תביעת התובע בשל מיצוי הליכים מנהליים לפי חוק מבקר המדינה. לשון החוק אינה תומכת בטענת הנתבע, והוראות אחרות בחוק סותרות אותה למעשה. לפיכך, הבקשה מאושרת בחלקה, והתביעה לפיצויים בגין פיטורים שלא כדין לפי חוק הגנת העובד נדחית. הנתבע נדרש להגיש כתב הגנה מתוקן עד ליום 19.5.2020, ועל שני הצדדים לסיים את גילוי המסמכים ועיונם עד ליום 19.6.2020. השופט גם מתווה את לוח הזמנים להחלפת תצהירים, עיון במסמכים ודיון הוכחות אפשרי. ההחלטה ניתנה לטובת הנאשם ביום 22.3.2020.