ת"פ 31579-11-11

תקציר

הנאשם נמצא אשם במספר אישומים. ראשית, ביחס לאישום 1, מצא בית המשפט כי הנאשם החזיק במאגר מידע למטרה עסקית ולא לשימוש אישי, כנדרש בחוק, ועל כן הוא אשם בעבירה של רישום ושימוש במאגר מידע לפי סעיף 8(א) לחוק הגנת הפרטיות. שנית, באישומים 2 ו-3 הרשיע בית המשפט את הנאשם בהונאה בכרטיסי חיוב מיידי ובניסיון להונאה בכרטיס חיוב בנסיבות מחמירות, כהגדרתן בסעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב, וקבע כי השימוש בכרטיס אשראי כאמצעי לביצוע עבירת רכוש נוספת מאפשר חיובים מקבילים הן לפי חוק כרטיסי חיוב והן עבירה של קבלת דבר במרמה. בית המשפט הדגיש את הפוטנציאל המזיק הטמון בניהול מאגר גדול של כרטיסי חיוב מיידי וראה במעשיו של הנאשם מתוחכמים ושיטתיים, המצדיקים סיווג של נסיבות מחמירות. בהמשך לאישום 4 הרשיע בית המשפט את הנאשם בחדירה לחומר מחשב לפי סעיף 5 לחוק המחשבים, וקבע כי התחברות לאתר בנק מאובטח תוך שימוש בפרטי זיהוי שהושגו שלא כדין מהווה חדירה שלא כדין. השופטת הסכימה עם התביעה כי פעולותיו מרחוק של הנאשם של העברת כספים מחשבון הבנק של לקוחה, גב' רחמן, לחשבונו, באמצעות כסף וירטואלי, מהוות עבירה של קבלת דבר מה במרמה ולא גניבה, שכן האחרון דרש אלמנטים פיזיים של נשיאה ולקיחה, שאינם קיימים במקרה זה. בסך הכל הורשע הנאשם בחמש עבירות: רישום ושימוש במאגר מידע ללא הרשאה, הונאה בכרטיס חיוב בנסיבות מחמירות, ניסיון הונאה בכרטיס חיוב בנסיבות מחמירות, חדירה לחומר מחשב לביצוע עבירה וקבלת דבר במרמה. פסק דין זה ניתן בנוכחות הנאשם ובאי כוחם ביום 27.5.2013.