רע"א 59453-06-21

תקציר

פסק דין זה עוסק במחלוקת על חלוקת רכוש בין שתי קבוצות יורשים. המחלוקת העיקרית היא על תוקפו של הסכם שותפות בעל פה בנוגע לחלוקת הנכס, שלא נרשם באופן רשמי. קבוצת היורשים הראשונה, נתבעים 2-1, טענה כי ההסכם אינו מחייב אותם שכן הם ירשו את הנכס ולא חתמו על ההסכם. עוד טענו כי ההסכם נזנח במהלך השנים וכי קודמו חזר בו מהסכמתו לפירוק השותפות. קבוצת היורשים השנייה, התובעים אסתר ואברהם שפירא, טענה כי ההסכם מחייב, והנתבעים, שידעו על קיומו, מחויבים לדבוק בו. עוד ציינו כי יש לדחות את בקשת הנתבעים להצמדת מרפסת וחניה שכן המצב הנוכחי מתאים לצרכיהם. בית משפט קמא פסק לטובת התובעים, והוביל את הנתבעים להגיש בקשת רשות ערעור. השופט נעתר לבקשה, והסכים כי יש להפוך את החלטת בית המשפט קמא מאחר שלא התייחסה לטענות מרכזיות, ותחת זאת, על הכונס לחזור לבית המשפט קמא עם בקשה חדשה למתן הוראות בתוך 14 יום. עוד קבעה השופטת כי הערעור על החלטה נפרדת המחייבת את הנתבעים לשלם עבור שרטוטי הבית המשותף היה מוקדם מדי ודינו להידחות. הנתבעים חויבו לשלם לתובעים הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 6,000 ₪.