ת"א 7233-10-15

תקציר

התובע והנתבע, שניהם רואי חשבון, עבדו יחד במשרד רואי חשבון והיה ביניהם סכסוך ממושך. שיאה של מחלוקת זו כלל סדרה של פעולות עימות משני הצדדים, כולל נעילת אחד את השני מחוץ למשרדים, מחיקת פרטי לקוחות וגישה למיילים אישיים. כל צד הגיש תביעות נגד הצד השני, בטענה ללשון הרע ופגיעה בפרטיות על פי החוק הישראלי. בית המשפט מצא כי מעשיה של הנתבעת בנעילת התובעת מחוץ למשרד ומחיקת ייצוגי לקוחותיה אינם מהווים לשון הרע, שכן מעשים אלה לא פורסמו ולא השפילו את התובעת בעיני אחרים. גם הכינויים והקללות המכוערים בהם השתמש הנתבע בהודעות לבעל המשרד, אף שלא היו ראויים, לא נחשבו ללשון הרע, שכן הם התרחשו בלהט הסכסוך ולא פורסמו לציבור. פלישת התובעת למייל של הנתבעת נמצאה מותרת על פי הסכם ההעסקה ולא היוותה פגיעה בפרטיות, מה גם שהמיילים נשלחו ממילא לבעל המשרד. בנוסף, בית הדין קבע כי תיאורו של התובע את הנתבע כ"חולה נפש" בהודעת וואטסאפ לעובד אחר היה אמירה טריוויאלית שאינה עולה כדי לשון הרע. בסיכומו של דבר, הן התביעה והן התביעה שכנגד נדחו, וכל צד חויב לשאת בהוצאותיו המשפטיות. על החלטה זו ניתן לערער בבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום מיום מתן פסק הדין.