ה"פ 73232-06-20

תקציר

השופטת קבעה כי תביעת התובעים לביטול הסכם מכר בגין אי תשלום מלוא מחיר הרכישה נדחית על פי חוק, לאחר שהוגשה מחוץ לתקופת ההתיישנות. התשלום האחרון היה אמור להיות בשנת 2011, בעוד הודעת הביטול נשלחה בשנת 2019 והתביעה הנוכחית הוגשה בשנת 2020. עוד קבעה השופטת כי התובעים ויתרו על זכותם לבטל את ההסכם בהתנהגותם, לרבות נקיטת הליכים משפטיים בגין אי התשלום תוך אי עמידה על זכות הביטול, מסירת החזקה בנכס לקונה והסכמה למינוי כונס נכסים לזכויות הרוכש בנכס. התובעים גם נמנעו מלטעון כי הרוכש לא שילם את מלוא מחיר הרכישה, שכן סוגיה זו הוכרעה נגדם בתביעה קודמת. כמו כן, הודעת הביטול נשלחה שלא כדין, ללא תקשורת מוקדמת עם הרוכש או הבנק המממן את הרכישה, ובניגוד לדרישת ההסכם לתת לרוכש שהות לתקן את ההפרה הנטענת. לבסוף, קבעה השופטת כי לא יהיה זה צודק לאפשר את הביטול בנסיבות העניין, במיוחד נוכח חלוף הזמן, התנהלות התובעים והסכום המינימלי של יתרת החוב הנטענת, שכבר שולם. התובעים חויבו לשלם לנתבעים הוצאות ושכר טרחת עורך דין.