בר"מ 1686/18

תקציר

פסק הדין עוסק בתיק הגירה מאתגר הנוגע למספר מבקשים, בהם שלושה קטינים, שבקשתם לחופשה לצורך ערעור נדחתה בסופו של דבר. החלטה זו מדגישה את ההשפעה המשמעותית על חיי המבקשים, ומעוררת הרהור אתי ומוסרי באשר לזיקתו של הפרט למדינתו ולמקום מגוריו. מבחינה משפטית, ההחלטה הייתה כבולה בקריטריונים מחמירים למתן רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בענייני הגירה. בית המשפט הכיר בכך שנסיבות יוצאות דופן יכולות להצדיק ערעור כזה, גם אם לא מוצגת שאלה משפטית עקרונית; עם זאת, מקרה זה לא עמד בחריגים אלה. המבקשים ערערו על החלת פסק דין מתיק קודם (Asbroek), אך שתי הערכאות הנמוכות יותר כבר בחנו את טענותיהם, כולל הערכות פסיכולוגיות המדגישות את האתגרים האינהרנטיים העומדים בפני קטינים בעת מעבר למדינה זרה. המבקשים לא הגישו בקשה לפי הוראות ספציפיות של החלטת ממשלה קודמת שעסקה בסוגיה זו, מה שעורר ספקות לגבי זכאותם. בית המשפט הבחין בין מקרה זה לבין מקרים אחרים כמו ד.ט., תוך ציון רקע עובדתי שונה והקשרי מדיניות שונים. לפיכך, תוך שהוא דוחה את הערעור, התיר בית המשפט לילדים להישאר בישראל עד תום שנת הלימודים שלהם, ובכך הקל על תקופת ההסתגלות של המשפחה עד אמצע יולי 2018. לא נפסקו הוצאות כנגד המבקשים מתוך הכרה בנסיבות הרחבות יותר.