ת"צ 12593-05-20

תקציר

המבקשים, שני אנשים שסירבו לשלם תעריפי מים וביוב, הגישו בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד שני משיבים. המשיב הראשון הוא תאגיד המים והביוב, תאגיד פרטי המספק שירותי מים וביוב לצרכנים. המשיבה השנייה היא מילגם, חברת גבייה הפועלת כסוכנת של התאגיד וגובה עבורה תעריפים שלא שולמו. המבקשים טענו כי המשיבים גבו הוצאות גבייה מופרזות בניגוד לסכומים המרביים המותרים בחוק וגבו כספים מבלי למצות הליכי גבייה זולים יותר לפני כן. השופט קבע כי יש לקבל את הבקשה לאישור התובענה הייצוגית נגד תאגיד המים והביוב (המשיב מס' 1), ואילו את הבקשה נגד מילגם (המשיבה מס' 2) יש לדחות. השופט מצא כי המבקשים קמה עילת תביעה אישית לכאורה וכי קיימת אפשרות סבירה שתביעתם נגד המשיב מס' 1 בגין הפרת חובה חקוקה תוכרע לטובתם. השופטת הדגישה כי המשיבה מס' 1, כרשות, אינה פטורה מלפעול כדין ובמידתיות ביחסיה עם צרכנים בודדים, גם אם הצרכנים היו לכאורה "מסרבי תשלום". השופט אישר את התביעה הייצוגית נגד המשיב מס' 1 בתנאים המפורטים בפסק הדין. הקבוצה כללה כל מי שחויב בהוצאות אכיפה שעלו על ההוצאות הישירות והסבירות שנגרמו למשיבים או על הסכומים המרביים המותרים בחוק. היא כללה גם יחידים שנגדם ננקטו הליכי עיקול מבלי למצות את דרכי הגבייה הזולות יותר. השאלות המשותפות לקבוצה נגעו לגביית הוצאות מופרזות ולבחירת פעולות האכיפה. השופט הורה למבקשים לפרסם את אישור התובענה הייצוגית במספר עיתונים ובאתר האינטרנט של המשיב, וקבע מועד אחרון להגשת תובענה ייצוגית מתוקנת ולכתב ההגנה של המשיב מס' 1. גם המשיבה מס' 1 נדרשה לשלם את הוצאות המבקשים בגין הבקשה, ואילו המבקשים חויבו לשלם את ההוצאות למשיב מס' 2.