ב"ל 50376-11-19

תקציר

המחלוקת בפסק דין זה נסובה סביב עיתוי תשלום קצבת ניידות. התובע טען כי יש לשלם את הקצבה ממועד פנייתם למשרד הבריאות, ואילו הנתבע טען כי יש לחשב אותה ממועד הגשת התביעה למוסד. הנושא המרכזי היה פרשנות הוראות סעיף 16 להסכם גמלת ניידות, הקובע מועד אחרון של חודשיים להגשת תביעות למוסד מיום שליחת ההחלטה. בית המשפט פסק לטובת הנתבעת, בקובעו כי לשון ההסכם ברורה וחד משמעית, והתובעת לא עמדה במועד הנקוב. בעקבות זאת קבע בית המשפט כי זכאותו של התובע לקצבת ניידות תחל ממועד הגשת התביעה למוסד, במקרה זה, 1.4.2019. פסק הדין מדגיש את תפקידו המצומצם של בית המשפט בפיקוח על ביצוע ההסכם ומציין כי אין באפשרותו להעניק זכויות מעבר להוראות המפורטות בהסכם. טענת התובע לפרשנות המצדדת במועד קבלת ההחלטה נדחתה, שכן בית המשפט מצא כי התובע היה מודע למועד האחרון של חודשיים. למרות האהדה למצבו הרפואי של התובע, בית המשפט הגיע למסקנה כי אין לו עילה להתערבות, והתביעה נדחתה.