ע"א 2225/04

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור בדבר קדימות תשלום המס על רווחי הון ממכירת נכס ממושכן . בית המשפט קובע כי טענת רשות המסים על תמורת המכירה קודמת לזו של נושה מובטח. החלטה זו מבוססת על מספר הוראות חוק. סעיף 93 לחוק מס שבח קובע כי יש לשלם את המס לפני שתמורת המכירה משמשת למטרה כלשהי, לרבות המטרה המקורית של זכות הקניין הנמכר. בנוסף, סעיף 92 לאותו חוק קושר בין גביית המסים לפקודת המסים (גבייה), המקנה לחובות מס שעבוד ראשון על הקרקע הנדונה. לבסוף, בית המשפט מפנה למקור משפטי אפשרי שלישי להחלטה זו – סעיף 11א לפקודת המס (גבייה), התומך אף הוא בקדימות פירעון חובות המס. שילוב דינים אלה מוביל את בית המשפט למסקנה כי בכוונת המחוקק כי חובות המס על מקרקעי החייב יחויבו לראשונה על אותן קרקעות עליהן מוטל המס. בעוד השופטים מכירים בצורך בפרשנות מצמצמת של דיני המס כדי להגן על חירות הפרט ועל זכויות הקניין הפרטי, הם מדגישים כי עיקרון זה בא לידי ביטוי רק כאשר החוק נעדר בסיס משפטי ברור לחיוב, מה שאין כן כאן. פסק הדין מחזק את עדיפותם של חובות המס ומדגיש את כוונת המחוקק העומדת מאחורי החוקים הרלוונטיים.